השם של הילד – אל תתנו לאף אחד להיכנס לכם למשבצת הכי אישית

סוף סוף הגיע הרגע המיוחל שבו ההורים המאושרים אוחזים בידם את המתנה הנפלאה והמתוקה כל כך  שנתן להם בורא עולם: תינוק או תינוקת בריאים ושלמים. כעת, הם נדרשים לבחור לילד שם.

לפעמים השם כבר מוסכם, אבל לפעמים הרגע המאושר הופך לשדה קרב. מאבקי כוחות ומריבות משפחתיות, כעסים ועלבונות עד כדי תחושת תסכול ועצב רב.

כמעט בכל שבוע פונים אליי בעניין זה, ושמתי לב שקיים בלבול רב אצל זוגות רבים, לכן אנסה בשורות הבאות לפזר במעט את הערפל: קריאת שם היא דבר חשוב המוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. האבות והאמהות קוראים שמות לילדים שלהם והתורה טורחת ומסבירה את משמעותם.

מיוחד מכולם היה האדם הראשון - שידע לקרוא שמות לכל בעלי החיים, לעצמו ולאשתו, כפי שהעיד המדרש: "אמר הקב"ה למלאכי השרת: 'חכמתו מרובה משלכם שהוא יודע לקרוא שמות'".

חשוב לדעת כי קריאת השם היא הזכות של ההורים, ולא של הסבא, הסבתא או הדודה. השם צריך להיות אהוב ורצוי על שניהם ולהיבחר בהסכמה - בינם לבין עצמם.

אחרי שהחליטו, ראוי להתייעץ עם רב כדי לוודא שהשם הוא שם טוב ומקובל. לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם לא טוב לילד שעלול לפגוע בו בהמשך החיים.

בנוסף, ראוי לקבוע את השם רק אחרי הלידה. אפשר כמובן להעלות רעיונות לפני הלידה, אבל ההחלטה עצמה - כדאי שתהיה אחריה. כפי שאמר האר"י ז"ל כי שם האדם שעולה בדעת ההורים  "אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיהם השם המוכרח אל הנשמה ההיא".

למעשה, השותף השלישי, הקב"ה, מסובב שההורים יבחרו בשם ילדם, שכן זהו שמו למעלה. מצינו לא אחת שהורים מתלבטים לפני הלידה כיצד לקרוא לילד, אבל אחרי שהוא נולד "הכל פתאום ברור".

תלמיד חכם אחד התייעץ עם הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל כיצד לקרוא לבתו שרק נולדה. הרב, שהיה בקיא גדול בסוד שמות האדם, סירב לענות: "יש ליהודי הזדמנות להשתמש ברוח הקודש והוא מבזבז אותה ופונה אליי?" אותו יהודי ביקש לוודא: "כל אחד זוכה לרוח הקודש בעניין נתינת השם?" והרב השיב: "כן!"