פרשה שלמה בתורה - ופרשת חייו של משה רבנו לא מופיעה בה כלל. איך זה קרה? לאחר חטא העגל, הקדוש ברוך הוא ביקש להשמיד את עם ישראל, ומשה רבנו עמד מולו ואמר: "אם אתה משמיד אותם - אני לא רוצה להיות כתוב בספר שלך."
איזה אומץ! משה רבנו, המנהיג הדגול, היה מוכן להימחק מהתורה כולה - ובלבד שעם ישראל יינצל. ואכן, שמו של משה נעלם לחלוטין מהפרשה ה-20 בתורה.
מאז, גדולי ישראל לקחו דוגמה ממשה רבנו והיו מוכנים לוותר על הכל למען הזולת. הם לא חיפשו כבוד, לא חיפשו נוחות - רק נתינה אמיתית.
סיפורו של הרב רפאל ברוך טולדנו - נתינה ללא גבולות
הרב רפאל ברוך טולדנו, אחד מגדולי ישראל, קיבל יום אחד מכתב מאנשי עיירה רחוקה: "כבוד הרב, קר לנו. אנחנו זקוקים לשמיכות."
מה היה אפשר לצפות שיגיב? אולי יפנה אותם לרשויות, אולי יגיד להם לבדוק עם גורמי רווחה? אבל לא. הרב לא התמהמה - הוא קם ונסע מיד לעיירה.
כאשר השלטון המקומי שמע שהרב מגיע, ראש העיר מיהר לקבל את פניו ואמר לו: "כבוד הרב, אתה מוזמן ללון בבית הפרטי שלי."
למחרת, כשכל תושבי העיירה התכנסו לשמוע את דרשתו של הרב, הוא עמד מולם והכריז: "אתם יודעים מה קרה לי הלילה? קפאתי מקור!"
ראש העיר היה המום. "כבוד הרב, ישנת בביתי, איך יכול להיות שהיה לך קר?"
הרב השיב: "הקור שלי לא היה בגוף - אלא בלב. הרגשתי את הקור של העניים, של האחים שלנו שאין להם שמיכה להתחמם בה בלילה!"
ואז הכריז מול כולם: "אני לא יורד מכאן - עד שכל אחד מהעשירים בעיירה ייקח אחריות על אחד מהנזקקים וייתן לו שמיכה להתחמם בה בלילות הקרים!"
מהות הנתינה - ויתור אמיתי למען הזולת
ככה נראית אהבת ישראל אמיתית. ככה פעל משה רבנו, וככה פעלו גדולי ישראל אחריו. לא מחפשים נוחות, לא מחפשים כבוד - אלא מוכנים לוותר על הכל כדי לעזור לאחרים.
מנהיג אמיתי לא שואל מה הוא יכול לקבל - אלא מה הוא יכול לתת.
