הרב ראובן אלבז חושף: חמש התצפיתניות שנחטפו וההחלטה בפסח

בין כל הסיפורים שמלמדים אותנו על עוצמת האמונה, ישנם כאלה שמרעידים את הלב. סיפורן של חמש התצפיתניות שנחטפו על ידי חמאס הוא בדיוק אחד כזה – עדות חיה לכוחן של מסורת ואמונה, גם בתנאים הקשים ביותר.

חמש הלוחמות הללו לא גדלו בבתים דתיים, אך כשהגיע חג הפסח – הן ידעו היטב דבר אחד: חמץ בפסח לא בא בחשבון. במקום שבו שהו בשבי, הוגשו להן פיתות, הלחם היה הדבר היחיד כמעט שאפשר היה לאכול. אבל הן זכרו, הן ידעו – יהודיות לא אוכלות חמץ בפסח!

וכך, בסירוב עיקש, הן עמדו מול הלחץ, מול הרעב, מול האיומים – "אתן לא אוכלות? תמותו!" – ולא נכנעו. הן הגיעו עד שערי מוות, אבל נשארו איתנות. לעיתים קיבלו עגבנייה, פה ושם איזה ירק, ובמקרים מסוימים אף ניסו לתת להן בשר לא כשר. אבל הן עמדו על שלהן: לא אוכלים דבר שאינו כשר!

הרב אלבז מתאר את הרגע הזה כרגע של התעלות. "פת קול מדברת עם האדם," הוא אומר, "בת קול מחזקת את האדם ומרימה אותו." כאשר אדם מחזיק באמונה, היא זו שנותנת לו את הכוח לעמוד מול כל אתגר.

וזה מחייב אותנו לעצור ולחשוב: עד כמה אנחנו עצמנו דבקים באמונה שלנו? עד כמה אנחנו שומרים עליה גם כשנוח לנו וגם כשקשה? הרי התורה מלמדת אותנו שכשאדם מתעקש שלא לראות את האמת, הקב"ה נותן לו להישאר בעיוורון הזה. כך היה עם פרעה, וכך עלול לקרות לכל אחד מאיתנו אם לא נפתח את העיניים בזמן.

המסר ברור: יהודי שמחזיק באמונתו, שמבין את גודל הזהות שלו, זוכה לכוחות שלא מהעולם הזה. בדיוק כמו אותן לוחמות אמיצות, שעמדו איתן ברגע של מבחן, כך גם אנחנו יכולים לבחור בדרך הנכונה – מתוך מסירות, מתוך אמונה, ומתוך הידיעה שהקב"ה תמיד איתנו.

מי ייתן ונזכה גם אנחנו להתחזק ולזכור בכל מצב: יהודי לא מתפשר על האמונה שלו!