מה היה קורה אם משה רבנו היה חוזר היום לישראל?

בשעה שהעולם המודרני נע קדימה בקצב מסחרר, לפעמים כדאי לעצור לרגע ולנסות לדמיין סיטואציה שתשפוך אור על המהות העמוקה של הקיום שלנו. הרב אברהם לשם מציע לנו משל מרתק המעורר מחשבה על ההבדל המהותי בין עם ישראל לבין שאר אומות העולם דרך סיפורם של שלושה מטוסים הנוחתים בשלושה יעדים שונים ברחבי הגלובוס.

המטוס הראשון נוחת בלב איטליה, ברומא הבירה. מגרם המדרגות יורד לא אחר מאשר יוליוס קיסר, המצביא האגדי שהקים את האימפריה הרומית המפוארת. הוא ניגש אל הפקיד המקומי ומבקש בקוצר רוח לראות את האימפריה שבנה. הוא רוצה לבקר בסנאט, לראות את הקולוסיאום במלוא תפארתו ולחזות בעוצמה הצבאית ששלטה פעם בעולם כולו. הפקיד מביט בו במבוכה ומסביר לו כי כל המקומות הללו הם כיום חורבות עתיקות בלבד. הוא מציע לו מדריך תיירים שייקח אותו לסיור בין האבנים הדוממות והשרידים הארכיאולוגיים של מה שהיה פעם מרכז העולם. הקיסר הגדול מבין כי המורשת שלו הפכה למוזיאון פתוח, הוא מסובב את גבו אל ההווה ונעלם אל דפי ההיסטוריה המאובקים.

המטוס השני נוחת באתונה שביוון. מתוכו יוצא סוקרטס, אבי הפילוסופיה המערבית. הוא מגיע עם תשוקה לראות את העיר שכל כך אהב, את המקום שבו נולדו הרעיונות הגדולים והחוכמה האנושית. אך גם כאן התשובה של הפקיד היווני היא צוננת ומאכזבת. הוא מסביר לפילוסוף הדגול כי אתונה של היום היא רק צל חיוור של העבר. כל מה שנשאר מאותה תקופה זוהרת אלו חורבות על האקרופוליס. הפקיד מציע לו כרטיס כניסה לאתר ארכיאולוגי כדי שיוכל להתרשם מהאבנים שנותרו. סוקרטס מבין כי תורתו וערכיו הפכו למושגים אקדמיים יבשים ללא חיות בקרב העם המקומי, וגם הוא בוחר להפנות עורף ולהיעלם אל העבר.

ואז המטוס השלישי נוחת בארץ ישראל. מהמטוס יורד אדם בעל הדרת פנים מיוחדת וענווה עמוקה. זהו משה רבנו. הפקיד הישראלי המקבל את פניו מתמלא התרגשות עצומה. הוא מזהה מיד את המנהיג שהוציא את אבותינו ממצרים ובידו המטה שקרע את הים. הפקיד מבקש לקחת את משה לסיור ברחבי הארץ המובטחת, להראות לו את הערים החדשות, את הפריחה ואת הארץ המובטחת שהוקמה כנגד כל הסיכויים.

אך משה רבנו עוצר אותו ושואל שאלה אחת שנוגעת בשורש הדברים. הוא לא שואל על בנייני פאר או על עוצמה צבאית. הוא מבקש לדעת מה עלה בגורלה של התורה שנתן לעם ישראל בהר סיני. הוא שואל על השבת, על הכשרות, על התפילין ועל הציצית. הוא רוצה לדעת האם עם ישראל עדיין דבק בערכים הרוחניים ובמצוות שהם לב ליבו של העם.

בתגובה לכך, הפקיד מחייך בגאווה ומראה למשה רבנו את חוטי הציצית שלו. הוא מפשיל את שרוולו ומראה את סימני התפילין שהניח באותו בוקר. הוא מתחיל למנות בפניו את סוגי הכשרות השונים הקיימים בארץ ואת ההקפדה על כל פרט ופרט בהלכה. משה רבנו מתמלא בשמחה פנימית. הוא מבין כי בניגוד לרומא וליוון, עם ישראל אינו נסמך על אבנים דוממות או על חורבות מהעבר. המורשת של עם ישראל היא חיה, נושמת וקיימת בלבבות של האנשים.

אומות רבות וגדולות קמו ונפלו לאורך ההיסטוריה והשאירו אחריהן רק מוצגים מוזיאוניים. עם ישראל הוא העם היחיד ששמר על זהותו ועל תורתו במשך אלפי שנים של גלות ורדיפות. כאשר משה רבנו חוזר לארץ, הוא מוצא עם שממשיך בדיוק את אותה הדרך שהחלה במעמד הר סיני. זוהי ההוכחה הניצחת כי נצח ישראל לא ישקר וכי הכוח האמיתי שלנו טמון בדבקות בתורה ובמצוות, שהן הגשר המקשר בין העבר המפואר לעתיד המבטיח.