הרב שך: "לא כך בונים ישיבה"

בישיבה לצעירים בעיר רחובות שרר מתח כבד. החובות הלכו ותפחו, והמצב נעשה קשה מנשוא. צוות הישיבה, ובראשם ראש הישיבה והמשגיח החליטו לעלות למעונו של מרן ראש הישיבה הגאון הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל.

"הישיבה קורסת תחת נטל החובות", שטחו הרבנים את מצוקתם. מרן הרב שך הביט בהם במבט חודר ואמר ביידיש: "כשקשה – כך בונים ישיבה!"

חלפה חצי שנה והמצב רק החמיר. שוב עלו לביתו של מרן ראש הישיבה, ושוב נענו באותה תשובה: "כשקשה – כך בונים ישיבה!"

כשהגיע המצב עד משבר, החליטו שלא יצאו מביתו של הרב עד שיימצא פתרון. "ידוע לנו שלראש הישיבה כמה מהלכים בכל סוגיה סבוכה", אמרו בחיוך דק, "הפעם אנו מבקשים מראש הישיבה מהלך אחר..."

מרן הרב שך קם ממקומו, נכנס לחדר פנימי, ושב עם מגירה מלאה בחבילות של שטרות מאה דולר. "קחו כמה שנראה לכם שאתם צריכים", אמר בפשטות.

בידיים רועדות לקחו הרבנים סכום שלדעתם יספיק לכלכלת הישיבה במשך שנתיים, ופנו לצאת. "רגע", עצר אותם מרן, "מה שלקחתם – לקחתם. אבל דעו: לא כך בונים ישיבה".

בלי היסוס החזירו את הכסף.

מרן קם ממקומו, עיניו נוצצות, ולחץ את ידיהם בחום. "הו! כשקשה – כך בונים ישיבה!"

לא חלפו ימים רבים, ונדיב יקר התדפק על דלתות הישיבה. "החלטתי לקחת על עצמי את כל הוצאות הישיבה", הודיע בפשטות.

כי כך היא דרכה של תורה: כשמצייתים לדעת תורה בתמימות, גם כשהדרך קשה ומייסרת, זוכים לראות בחוש את ההשגחה האלוקית!