"הוא חזר, אבל שום דבר כבר לא אותו דבר" - שורד השבי אור לוי משתחרר משיבא

עשרה ימים אחרי שחזר מהשבי בעזה, אור לוי השתחרר היום (שלישי) מבית החולים שיבא תל השומר. יציאתו מבית החולים מסמנת שלב חשוב בתהליך ההחלמה הפיזית, אך קרוביו מדגישים כי השיקום הנפשי והרגשי עוד לפניהם.

בני משפחתו, שמלווים אותו לאורך כל הדרך, פרסמו הודעה רשמית עם צאתו, ובה הביעו הערכה לכל מי שליווה ותמך בהם בתקופה המורכבת. "זהו רגע מרגש ומיוחד עבור כולנו," אמרו. "אולם, אנחנו מבינים היטב שזה לא סוף הדרך, אלא רק תחילת ההתמודדות החדשה עם המציאות שהשתנתה לנצח."

בני המשפחה ביקשו להביע את תודתם לכל מי שהעניק להם חום ואהבה מאז שובו של אור מהשבי. "עם ישראל עטף אותנו בחיבוק ענק, במילים חמות ובתמיכה אינסופית. זה לא מובן מאליו, ואנו רוצים להודות לכל אחד ואחת שהיו לצידנו - מהאנשים הפשוטים ברחוב ועד הצוותים הרפואיים של שיבא, שליוו אותנו באכפתיות, מסירות ומקצועיות שאין לה אח ורע."

לצד ההקלה על שחרורו, המשפחה הדגישה כי הדרך לשיקום עוד ארוכה. "השיבה הביתה היא לא באמת שלמה, כל עוד ישנם חטופים שעדיין כלואים בעזה. אור מבין את זה היטב, והוא מחויב לקחת חלק פעיל במאבק להשבתם - כשירגיש שהוא מוכן לכך. לעת עתה, אנו מבקשים מהציבור ומהתקשורת לכבד את פרטיותנו, לתת לנו את השקט והזמן הדרושים כדי לעבור את תקופת ההתאוששות הזו."

לוי, שנחטף ממסיבת נובה ב-7 באוקטובר, חווה את אחת הטרגדיות הקשות ביותר של אותו יום נורא. אשתו, עינב, נרצחה באכזריות במקלט שבו הסתתרה יחד עם אחרים. מאז, בנם אלמוג, רק בן שלוש, נשאר יתום מאם וללא אב למשך חודשים ארוכים. במהלך 490 הימים מאז האסון, בני משפחתם של השניים טיפלו בו במסירות אין קץ, תוך שהם מנסים לשמור על שגרת חיים עבור הילד הקטן, שלעולם לא יחזור להיות אותו ילד שחי עם שני הוריו.

אור לוי שוחרר מהשבי ב-8 בפברואר, כחלק מהפעימה החמישית של עסקת החטופים, יחד עם אליהו שרעבי ואוהד בן עמי. השחרור אמנם סימן סוף לשבי הפיזי, אך גם התחלה של מסע לא פשוט - חזרה לחיים מלאי אתגרים, זיכרונות, כאב וגם תקווה.

מקורבים ללוי מספרים כי הוא משתדל לשמור על אופטימיות, אך מתמודד עם רגעים לא פשוטים של התמודדות עם הטראומה וההשלכות הנפשיות של התקופה הארוכה בשבי. "זה תהליך שלוקח זמן, ואין קיצורי דרך," אמר אחד מידידיו הקרובים. "הדבר הכי חשוב כרגע הוא לתת לו את השקט, את התמיכה, ולאפשר לו להחלים בדרך ובקצב שלו."

בינתיים, בחיק המשפחה ובתמיכת חברים ומכרים, אור עושה צעדים ראשונים בדרך לבנייה מחדש של עולמו. הזיכרונות מהשבי והאובדן מלווים אותו, אך לצד אלה ישנה גם התקווה - התקווה לשיקום, התקווה לצדק, והתקווה שיום יבוא וכל החטופים יחזרו הביתה, כפי שהוא חזר.