ט"ו בשבט
רבותינו פירשו בכמה דרכים את הפסוק "כי האדם הוא עץ השדה": כמו בעץ, גם אצל האדם חשובים מאוד תנאיי הקרקע היציבה, השורשים העמוקים והאוויר הצח שהוא נושם עבור גידולו הרוחני.
מפרשים אחרים הסבירו כי האדם דומה לעץ, שגם אותו כשתיל אנושי קטן יותר קל לעצב, מאשר כאשר הוא מפתח "עמוד שדרה" משלו: דעות, מחשבות, אמונות שנכנסו למוח בגיל צעיר – קשה מאוד להוציא החוצה כשגדלים.
טוב, אז אפשר להסכים, יש לא מעט קווי דמיון בין עצים לבני אדם. עד כדי כך, שאולי יהיה אפשר לקרוא לבני אדם – בשמות של עצים, צמחים או פרחים? לא תאמינו כמה זה נפוץ, עד שתתבוננו בשמות של האנשים סביבכם: אילן, אלון, אורן, דקל, כמו גם ורד, שושנה, איריס או נורית.
נקדים ונאמר שעל פי תורת הסוד, לא מומלץ כלל וכלל לקרוא בשמות של עצים, צמחים או פרחים. אמנם לא מדובר באיסור, אך חכמי הקבלה מציינים שהבחירה בשם כה "ארצי" מורידה את דרגת נשמתו של הילד מדרגה גבוהה לנמוכה משמעותית. מנגד, יש שסוברים כי אין שום חשש בקריאת שם על שם מיני הצמחייה השונים.
מרן שר התורה הגאון הרב חיים קניבסקי זצ"ל אמר פעם כי הוא איננו יודע מניין צצה התופעה לקרוא לאנשים בשמות של עצים. כשהגיע אל הרב אדם ששמו אילן, הציע לו להחליף את השם לאליהו. וכשנשאל על השם ארז, השיב: "איני יודע מי הם המשוגעים שהמציאו לקרוא שמות אנשים בשמות של עצים".
מלבד זאת, לנשים ישנה בעיה נוספת – שהרי שמות עצים הם בהגדרה שמות זכריים, ולא מומלץ כלל לקרוא לנקבה בשם זכרי. ויש שכתבו שאלה שמות שגורמים קשיים בחיים. וכל מה שאמרנו נכון גם לשמות של פירות (כמו גפן, עינב, שקד וכדומה).
וכל אדם יעשה בדעת וישאל תלמיד חכם ויראה ברכה והצלחה, שכלל הוא בידינו: הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל.