יהדות
האם אי פעם תהיתם מה בירכו אבותינו על המן במדבר? שאלה זו, שנראית תמימה במבט ראשון, מעוררת דיון מרתק בין גדולי הפוסקים לאורך הדורות. בואו נצא למסע מרתק בין השיטות השונות!
ה"בני יששכר" את דעת המקובל רבי ישראל דב, לפיה לא בירכו כלל על המן. הסיבה: המן היה נבלע באיברים ללא פסולת, ומאחר שמטרת הברכה היא בירור הניצוצות מהפסולת – לא היה צורך בברכה.
אולם, הזוהר הקדוש בפרשת בשלח כתב שיש לברך. וכן למדו רוב הפוסקים. למשל, הרמ"ע מפאנו והרב "ספר חסידים" שקבעו בפשטות כי על המן מברכים "המוציא לחם מן השמיים". לשיטתם, כך גם בירך אליהו הנביא על עוגת הרצפים שאכל!
בספר "בני יששכר" אף הביא בשם הרמ"ע מפאנו כי לעתיד לבוא בסעודת הלווייתן, הסעודה הגדולה שעתידה להתקיים עבור הצדיקים, יוציאו את צנצנת המן שנגנז על ידי יאשיהו המלך ויברכו עליו "המוציא לחם מן השמיים".
וכן הכריעו לברך "המוציא לחם מן השמיים" גם הרב שו"ת תורה לשמה, וכן פסק מרן רבנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
לדעת רבי חיים פלאג'י על המן בירכו דווקא "בורא מיני מזונות". זאת, משום שהתורה מתארת את טעמו כ"לשד השמן" ו"צפיחית בדבש".