לקראת שבת
המאמר מוקדש לע"נ האשה
דולי זרדודה בת סולטנה טיטא ע"ה
שהלכה השבוע לבית עולמה
השבת נקרא את פרשת בֹּא
במהלך הפרשה, בני ישראל מצטווים להקריב את קרבן פסח.
קרבן זה, הקריבו בלילה האחרון לשהותם במצרים, והמשיכו להקריבו גם בבית המקדש.
"...וְעֶצֶם לֹא תִשְבְּרוּ בוֹ".בעת אכילת בשר הקרבן, חל איסור לשבור עצם הנמצא בבשר הקרבן.
מהי הסיבה לכך?
מהי הבעיה בשבירת עצם בזמן אכילת בשר?
בספר *"החינוך"* מופיעה תשובה והסבר לציווי זה.
"...אֵין כָּבוֹד לִבְנֵי מְלָכִים וְיוֹעֲצֵי אֶרֶץ, לִגְרוֹר הָעֲצָמוֹת וּלְשָבְרָם כִּכְלָבִים. לֹא יֵאוֹת לַעֲשֹוֹת כָּכָה, כִּי אִם לַעֲנִיֵי הָעָם הָרְעֵבִים.*
וְעַל כֵּן, בִּתְחילַת בּוֹאֵנוּ לִהְיות סְגֻלַת כָּל הָעַמִים, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש, וּבְכָל שָנָה וְשָנָה בְּאוֹתוֹ הַזְמַן, רָאוּי לָנוּ לַעֲשֹוֹת מַעֲשִֹים הַמַרְאִים בָּנוּ הַמַעֲלָה הַגְדוֹלַה שֶעָלִינו בָה בְּאוֹתָה שָעָה.
וּמִתּוֹךְ הַמַעֲשֶֹה וְהַדִמְיוֹן שֶאֲנַחְנוּ עוֹשִֹין, נִקְבָּע בְּנַפְשוֹתֵינוּ הַדָבָר לְעוֹלָם".
בחג הפסח יצאנו מעבדות לחירות, ולא רק זה, אלא גם נהפכנו לעם ישראל.
עם ישראל, הוא העם הנבחר.
ועם נבחר, התנהגותו צריכה להיות יותר אצילית, מרוממת ומכובדת, כפי שאמורים להתנהג בני משפחתו של מלך.*
שבירת עצם תוך כדי אכילה, כותב ספר "החינוך" זוהי דרכם של כלבים ולא של בני אדם מכובדים.
ישנו משפט האומר: *"אחרי המעשים, נמשכיִם הלבבות".
פעמים רבות, עשיית מעשה כל שהו, טוב או לא טוב, משפיע על ליבו של האדם להיות אדם טוב טוב שאינו.
לכן, נאסר עלינו לשבור עצם בזמן הקרבת קרבן הפסח, כי במעמד זה אנחנו מציינים את יציאתנו מעבדות לחירות והפיכתנו לעם הנבחר.
בכל דרכנו והתנהגותינו, עלינו לזכור שאנחנו העם הנבחר, אנחנו העם של אלוקים, וככאלו עלינו להתנהג בצורה אצילית ומכובדת כנאה וכיאה למי שהוא חלק מהעם הנבחר.
שבת שלום ומבורך,
וציפיה לשובם של החטופים והחטופות!
הרב אריה לוין תל אביב