אל תחכה לרגע המתאים - פשוט תפעל

השליחות בראי הפרשה - שמיני

פרשת "שמיני" מספרת את סיפורם של נדב ואביהוא. שני בניו של אהרן הכהן, נכנסים לקודש הקודשים. "התפרצותם", גוררת אחריה עונש שמיימי: שני חוטי אש נכנסים לאפם ושורפים את נשמתם. ממש מכלים אותם מבפנים.

ילקוט "מעם לועז", מונה כמה סיבות לטרגדיה הנוראה ולעונש החריג שקיבלו שני הצדיקים: הורו הלכה בפני רבם, נכנסו למשכן שתויי יין, לא נשאו נשים, ועוד סיבה עיקרית - שהלכו אחרי משה ואהרן והיו אומרים: "מתי ימותו שני זקנים אלה ואנחנו ננהיג את העם?".

בשעה שהלכו אחרי משה ואהרן, חשבו מה שחשבו ואף הוציאו את אותה מחשבה בקול - הפטיר הקב"ה: "אל תתהלל ליום מחר כי לא תדע מה ילד יום". הקב"ה בעצם "רמז" להם - נראה מי יקבור את מי. שכן אל לו לאדם לפאר את עצמו כאילו שהוא צעיר ויודע דברים יותר מאנשים מבוגרים ממנו.

לנדב ואביהוא היה הרבה ידע וחוכמה ורצו לעשות את הכל לפי המחשבה שלהם, ולא לפי מה שצריך ונכון. מלבד זה הם שכחו שיש מי שגדול מעליהם.

אבל הרב נח ויינברג מציע מבט אחר ויסודי לחיים של כולנו: נדב ואביהוא לא נענשו על שהביעו תקווה ששני מנהיגי עם ישראל ייפטרו כדי שהם יוכלו לתפוס את מקומם בהנהגה. אלא חטאם היה שהם בזבזו את הזמן בהמתנה במקום לעשות, לשנות ולהוביל!

מדוע הם היו צריכים לחכות עד זקנה כדי לעשות משהו? להם הם חושבים שהם כאלו גרועים? הם צריכים את המקום של המנהיגים הדגולים והם במקום שלהם אינם טובים מספיק? הם סברו שרק משם יוכלו להשפיע, ולא היא.

הטעות שלהם הייתה שהם חיכו לרגע הנכון על מנת להשתמש בכל הכישרונות והתכונות הטובות שה' נתן להם, והקב"ה אומר להם אני נתתי להם כל כך הרבה כוחות למה אתה לא עושה עם זה משהו?

ואנחנו רק צריכים לפתוח את התיק ולנצל את המתנות שה' נתן לנו. החיים עוברים ואנו יכולים להיזכר בזמן שכבר אין לנו מה לעשות עם כל האוצרות והדברים הטובים שיש לנו. "וכל ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" כשאדם לא מנצל את הכוחות שלו - זאת שריפה ממש! ברגע שהזמן יעבור לא תהיה לו כל תועלת בכישרונות שה' הרעיף עליו.

משה ואהרן הגיעו לגדולות, ואיננו יודעים מה איבדנו בפטירת נדב ואביהוא. השאלה מה היו משאירים לנו בעולם שני הצדיקים האלו תישאר לתמיד בגדר תעלומה.

היום זה הזמן להתחיל לעשות. גם אם זה משהו אחד קטן שאתם יכולים, לא לבזבז את הרגע. כל החיים שלנו מורכבים מהמון רגעים שלמים, ומלא רגעים הופכים לחיים שלמים.