בית המשפט העליון
בית המשפט העליון. (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)

חדשות בארץ

"חקיקה פרסונלית": חוק הנבצרות יחול רק מהכנסת הבאה

ברוב של שבעה מול שישה שופטים: בג"ץ דחה את תחולתו של התיקון שנועד למנוע את האפשרות של הוצאת רה"מ לנבצרות מטעמים הקשורים לעניינים פליליים תלויים ועומדים

י. נפתלי   
0
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון. (צילום: Seth Aronstam/shutterstock)
אא

בית המשפט העליון הורה הערב (רביעי) כי יש לדחות לכנסת הבאה את תחולתו של התיקון לחוק יסוד: הממשלה, בעניין נבצרות ראש הממשלה. הנשיאה היוצאת אסתר חיות והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק ארז, עוזי פוגלמן עופר גרוסקופף וענת ברון תמכו בדחייה.

בדעת המיעוט נקטו השופטים נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון אלכס שטיין ויעל וילנר. פסק הדין קבע כי הרשות המכוננת עשתה שימוש לרעה בסמכותה, לנוכח אופיו הפרסונלי של התיקון. 

"החקיקה נעשתה על מנת לשרת תכלית פרסונלית ברורה ומובהקת: לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות שהוטלו עליו בהסדר ניגוד העניינים ולמנוע דיון בבית המשפט בשאלת נבצרותו", כתב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, פוגלמן. "כוחה הרם ביותר של הכנסת", טען, גויס לקידום עניינו האישי של נתניהו.

השופט סולברג, שקבע כי דינן של העתירות להידחות, מתח ביקורת חריפה על עמיתיו. "ניטיב לעשות אם נתרום את חלקנו לשבירתו של 'המעגל השוטה' בדרך של אימוץ גישה מרוסנת, מאופקת, מעוררת אמון. בד בבד, הכנסת נקראת לעשות את המוטל עליה, לאלתר: לכונן את חוק-יסוד: החקיקה. אין מנוס. האזעקה נשמעת. בנפשנו הדבר"

רק בתחילת השבוע פסל בג"ץ, ברוב דחוק גם כן, את החוק שמצמצם את סמכותה של הרשות השופטת לפסול חוקים בשימוש בעילת הסבירות. כל שופטי הרוב, וחלק ניכר משופטי המיעוט, סברו בנימוקם לבית המשפט נתונה הסמכות לפסול או להתערב בחוקי יסוד שכוננה הכנסת. 

שר המשפטים, יריב לוין, תקף גם את הוא הפסיקה ואמר כי "ראש ממשלה שנבחר באופן דמוקרטי מחליפים בקלפי ולא בפסק דין. הביטול החפוז כלאחר יד של חקיקת הכנסת, הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף לאיזון ממשי בין הרשויות".
 

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי