דיווח אמריקני: עסקת השבויים הגדולה שבוטלה ברגע האחרון

מספר ימים לפני שישראל פתחה בפלישה הקרקעית לעזה, נסגרה סגרה עם של חמאס לשחרור עד 50 בני ערובה בתמורה להפסקת ההפצצות מהאוויר, כך דיווח ה'ניו יורק טיימס'.

אבל ברגע שהמתקפה הקרקעית של ישראל על עזה יצאה לדרך ב-27 באוקטובר, המשא ומתן נעצר בפתאומיות, אמרו הגורמים, שדיברו בעילום שם. השיחות התחדשו מספר ימים לאחר מכן והן עדיין בעיצומן.

ישראל עיכבה את המתקפה הקרקעית שלה כדי לתת קצת זמן להשלמת משא ומתן בני הערובה, לדברי שניים מהגורמים הרשמיים. אבל כשהשיחות נתקעו, ישראל החליטה להתקדם, מתוך מחשבה שחמאס, תכנע ללחץ צבאי.

"לא תהיה הפסקה ללא החזרת בני ערובה ונעדרים", אמר יואב גלנט, בהצהרה ל"ניו יורק טיימס" השבוע. "הדרך היחידה להציל את בני הערובה היא אם ישראל תמשיך בפעילות הקרקעית שלה".

מנהיגי חמאס טענו כי אין להם שליטה על כל השבויים מכיוון שפלגים אחרים בעזה, כולל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, נכנסו גם הם לישראל באותו יום וחטפו כמה בני ערובה בעצמם.

עד כה, המשא ומתן התמקד רק בשחרור בני ערובה אזרחיים, לדברי גורמים אלה. החיילים הישראלים המוחזקים בעזה עשויים להיות בסופו של דבר חלק ממסלול נפרד של משא ומתן, שיוחלפו אולי במאות נשים וקטינות פלסטיניות המוחזקים בבתי הכלא הישראליים.

ההסכם נערך בקטאר, שמארחת את ההנהגה הפוליטית של חמאס במשך שנים.

אך חוסר השליטה של חמאס בכל השבויים, יחד עם הפלישה הקרקעית, הקשו על חמאס לאסוף את אלו המיועדים לשחרור ולמסור אותם בבטחה לישראל, כך לדברי שלושה גורמים בכירים עם ידע בנושא.

גורם אירופי אמר כי התעוררו שאלות האם הנהגת חמאס בעזה מוכנה לוותר על כל כך הרבה בני ערובה בבת אחת מבלי לראות אף שבוי פלסטיני משוחרר מבתי הכלא הישראליים. בשבועות שלאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר, פקידי חמאס הבהירו כי שחרור חלק מכ-6,700 האסירים הפלסטינים הוא אחד המניעים העיקריים מאחורי המתקפה שלהם.