תתחבר לעצמך: איפה המזור האמיתי שלך נמצא?

השליחות בראי הפרשה – פרשת תרומה

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
הפרשה פותחת במילים: וידבר ה' אל משה לאמור: "דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה... ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

"ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" – למה בעצם נכתב ושכנתי בתוכם ולא בתוכו? למה ברבים ולא ביחיד? אלא שהוא משרה את שכינתו בתוככי עם ישראל, בכל יהודי ויהודי יש משכן קטן.

למעשה כדי להגיע למצב של "שכנתי בתוכם" אנו צריכים להכניס את השם לכל דבר שיש לנו בחיים. זה אומר בכל זמן ובכל מקום: בבית, בעבודה וגם אם אנו נתקלים בצומת דרכים.

השתדלות באה בחשבון?
כך רבנו בחיי כותב על פרשת תרומה: "ואל ישתדל ויטרח בריבוי הכסף, לפי שבמוסרי התורה יקנה האדם תועלות רבות..."

הרבה פעמים ישנה איזו מחשבה שמתרוצצת בקרב הציבור והיא: תעבוד – תרוויח. אבל עבודה כמה שיותר טובה, יותר מכובדת, לא משנה מספר השעות, כזו שתניב לך הרבה הרבה כסף. אבל מאי נפקא מינה? אם עבודתך מכובדת, ו"נחשבת" זה אומר שהגעת אל היעד? מצאת את נקודת שיא האושר? לא בהכרח.

ההשתדלות, ככל שתהיה צריכה להיות, שכן זו אחת מהקללות שהתקלל בהן אדם הראשון. אבל כמו שאומר רבנו בחיי "אל ישתדל ויטרח בריבוי הכסף" – אם אתה חושב שהמזור נמצא דווקא שם, בהשתדלות המתמדת הזו, ייתכן שיש טעות בידייך, הכסף הוא לא מקור האושר, וגם לא סוג העבודה.

המזור האמיתי נמצא בתוכך, אל תתעלם מהשם שנמצא בתוכך, "ושכנתי בתוכם", מטרת הייעוד שלך אינה רחוקה ממך, היא קרובה, רק צריך לנסות ולהביט פנימה, לעצמך.

ר. דניאל