מדוע שמעון ולוי הענישו והרגו את כל אנשי העיר שכם?

בפרשתנו מסופר על שמעון ולוי, אחי דינה, שהרגו בחרב את כל אנשי העיר שכם, כנקמה בשכם בן חמור שחטף את דינה אחותם. והקשה מרן ה'אור החיים' הקדוש זיע"א: לכאורה מעשה שמעון ולוי אינו מוצדק, שהרי שכם בן חמור הוא שחטף את דינה, ורק אותו היו צריכים להעניש ולהרוג, ומדוע שמעון ולוי הענישו והרגו את כל אנשי העיר שכם בגלל מעשהו של שכם בן חמור? וכי מה אשמים אנשי העיר בחטאו של זה?!

אלא השיב הצדיק: אכן, שמעון ולוי רצו להעניש ולהרוג רק את שכם בן חמור, כי הוא שחטף את אחותם ופגע בה, אלא שאנשי העיר באו לעזרתו של שכם וניסו להגן ולגונן עליו, והיו מוכנים אף להרוג את שמעון ולוי ובלבד ששכם בן חמור יינצל ולא ימות, ולכן חל עליהם דין רודף, ואף עליהם חל דין מוות, שהרי כלל בידינו: "הבא להורגך – השכם להורגו!"
ומפני כך נאלצו שמעון ולוי להרוג את כל אנשי העיר שכם. והלקח עצום ונפלא! כי בזה נבין שהשבטים הקדושים לא עשו את מעשיהם מתוך תאוות נקמה, ולא הרגו נפשות סתם כך ללא דין וללא דיין חלילה, אלא הם היו צדיקים וחסידים, וכל מעשיהם היו נעשים על פי כללי התורה וההלכה. ומהם נלמד אף אנו להשתדל בכל מאודנו שיהיו כל מעשינו על פי כללי ההלכה.

 (באדיבות העלון משכן שילה)