יום פטירתו של יונתן בן עוזיאל: "מיד היה נשרף"
ציונו של יונתן בן עוזיאל בצפת. (צילום:מאת מיכאל יעקובסון, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=290282)

גדולי ישראל

יום פטירתו של יונתן בן עוזיאל: "מיד היה נשרף"

אש התורה: בשבת יחול התאריך כ"ו סיוון יום הסתלקותו של יונתן בן עוזיאל: מי הוא היה? ולמה כל מה מתעופף על ידו היה נשרף אוטומטית?

   
יום פטירתו של יונתן בן עוזיאל: "מיד היה נשרף"
ציונו של יונתן בן עוזיאל בצפת. (צילום:מאת מיכאל יעקובסון, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=290282)
אא

יום פטירתו הוא בכ"ו בסיוון ויחול בשבת זו, ועל גדולתו מספרים חכמים בגמרא: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, ושלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, וגדול שבתלמידי הלל הוא יונתן בן עוזיאל, ועליו אמרו שבשעה שהיה יושב ועוסק בתורה, כל עוף שהיה פורח עליו מיד היה נשרף (סוכה כח). והרבה פירושים והסברים נאמרו במעלתו זו, שהעופות הפורחים מעל ראשו היו נשרפים, וכדלהלן:

1. רש"י הקדוש מפרש שהכוונה היא שבשעה שהיה לומד תורה ועמל בה, אף מלאכי השרת היו מתקבצים סביבו, לשמוע דברי תורה מפיו, ומחמתם הייתה אש בוערת סביבו.

2. רבינו חננאל הסביר שהכוונה היא שלימודו היה חביב על הקב"ה, ולכן בשעה שהיה לומד תורה היה נמצא ושורה על מקומו זיו אור השכינה, ומזה הייתה אש בוערת סביבו (סוכה כח).

3. הכוונה היא שתורתו הייתה ברורה, מכוונת ונכונה כנתינתה בהר סיני, וכשם שבמעמד הר סיני שלטה האש בהר, כך מלחכת סביבו (חידושי הרא"ה, סוכה כח). אצל יונתן בן עוזיאל הייתה אש התורה.

4. פירוש הדברים הוא שהבל התורה שהיה יוצא מפיו בשעת לימודו היה קדוש (מגן אבות לרשב"ץ, אבות ב, ט). וטהור, עד שהיה שורף את אשר סביבו. רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) מבאר שכוונת הדברים היא שיונתן בן עוזיאל היה איש קדוש ונורא מאוד, ונשמתו הייתה מעוטרת בעטרות של קדושה והארה מרובה, ולכן בכֹח לימוד תורתו היה מנענע ומזיז את אופני הקודש הנמצאים בעולמות עליונים (דעת תבונות, קכו).

5. רבי שלמה אבן וירגא היה מסביר שהכוונה היא שבכֹח לימוד תורתו היה יונתן בן עוזיאל דוחה ומסלק את כל בעלי ההבנה המשובשת בתורה, וכל אותם המסלפים את התורה כפי רצונם היו נמסים ונמוגים מפניו (שבט יהודה, עמוד 111).

6. הגאון רבי משה אהרון שאצקעס, נין המהרש"א, היה מסביר שהכוונה היא שכל איש שהיה מרהיב עוז בנפשו לעמוד ולהקשות על תורתו של יונתן בן עוזיאל היה יוצא ממנו בבושת פנים, כי ברוחב דעתו ובעומק עיונו היה מתיר את הספקות ומיישר את ההדורים, והיה משיב תשובות ניצחות במלחמתה של תורה (ספר המפתח ח"א עג.).

7. הצדיק האדמו"ר רבי יצחק קאליש מאמשינוב היה מסביר שהכוונה היא שיונתן בן עוזיאל היה משתוקק ומתלהט כל כך ללמוד תורה בחשק גדול שהיה מתעורר בקרבו, עד שכביכול מרוב הלהט שהיה בוער בתוכו היו סובביו נכווים ונשרפים (אמרי קודש, וירא).

8. כוונת הדברים שהמלאכים, הנקראים "מעופפים", שעליהם נאמר (דניאל ט, כא): "מֻעָף בִּיעָף", היו מתעלים מכֹח תורתו ועולים למדרגה גבוהה, וממלאכים היו נהפכים לשרפים (מאור ושמש, בראשית).

(באדיבות משכן שילה)

עוד כתבות שיעניינו אותך