184 שנים לפטירתו: 5 פנינים ו-5 עובדות על ה"בת עין"

184 שנה לפטירתו: הילולת הצדיק רבי אברהם דוב מאווריטש בן רבי דוד זיע"א (המכונה 'הבת עין').

רבים פוקדים את ציונו בעיר צפת וזוכים לישועות, וזאת על אף שלא הותיר אחריו צאצאים. אלא הצדיק הותיר אחריו חידושי תורה נפלאים בספרו 'בת עין', שכן כל האומר דבר תורה מספרו זוכה לישועות רבות: זיווגים הגונים, זרע בר-קיימא, אמונה וביטחון, תיקון המידות, אהבת חינם, אהבת ישראל וקירוב הגאולה.

"ישמחו השמיים ותגל הארץ": ביום שני הקרוב (בערב) י"ב כסליו, יחול יום פטירתו של הצדיק רבי אברהם דוב מאווריטש (ראשי תיבות אד"ם),תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל, ושל מנחם נחום מצ'רנוביל זיע"א.

לפניכם 5 עובדות מרתקות על מסע חייו ואחרי כן 5 פנינים מדבר תורתו 'בת עין':

1. לידת הצדיק: הצדיק הגאון המפורסם רבי אברהם דוב נולד בשנת 1760 (ה'תק"ך) - 1840 (ה'תר"א) לאביו המגיד רבי דוד זצ"ל שהיה אב בית דין. מקטנותו ינק רבי אברהם דב את הלימוד של התורה הקדושה.

2. חייו של הצדיק: נשא לאישה את בתו של רבי נתן נטע זצ"ל (תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש). לאחר פטירת אביו שימש כאב בית דין הרבני בעיר חמלניק שבאוקראינה. רבינו לא זכה לילדים בחייו, אך הותיר ברכה לכל הלומד מספרו 'בת עין' - פירוש נפלא על התורה ומועדים, וכל הלומד בו זוכה לישועות רבות.

3. צדיק בכל דרכיו: בשנת 1831 ה'תקצ"א, מתוך צפייה של עשרות בשנים, עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר צפת שם התקבל בברכה על ידי החסידים ומונה לרבם. שלוש שנים לאחר מכן החלו פרעות בעיר צפת על ידי הפלאחים. הם החרימו ושדדו מהיהודים נכסים רבים אך בדרך נסית והשגחה עליונה זכה רבנו לשרוד מתוך השבר הגדול שפקד את העיר. 4 שנים לאחר מכן הפצירו בו הגויים שיעזוב את העיר. הרב עבר איומים על הירצחו, ולמרות זאת מסר נפשו למען העיר והקהילה ובדרך השגחתו של הקב"ה ניצל בשנית.

4. השגחתו של הצדיק: באותה תקופה פקדה את העיר צפת רעידת אדמה אשר הפילה חללים רבים ובעת תפילת מנחה כשהאדמה רועדת הורה הרב הצדיק שכל הנוכחים יתקבצו סביבו והבטיח שכך ינצלו, והנה הצדיק השתטח על הארץ וכמו שהיה כך היה. והיה זה נס גדול בזכות התפילה וההכנעה לה' יתברך ועד היום מונצח התיעוד בבית המדרש בצפת שם ארע הנס הגדול.

5. הגנתו של צדיק: בשנת ה'תר"א הצדיק מסר נפשו לעצור את המגפה הנוראה (בשנת ה'תר"א) שהתרחשה בעיר צפת והבטיח שיום אחרי פטירתו תפסק המגפה ואכן כך היה, הצדיק רבי אברהם דוב זיע"א מסר את נשמתו הטהורה לבורא תחת כיסא הכבוד בהיותו בגיל 81 כמניין כיסא שנים.

מקום קבורתו בתוך מערה קטנה בבית העלמין העתיק בעיר צפת (בין הציון של האר"י הקדוש למרן רבי יוסף קארו זצוק"ל) זכותו תגן בעדנו אמן.

הסגולה המפורסמת: המשפיע רבי אלימלך בידרמן שליט"א בכל שנה עורך סעודה בשירה וריקודים, מתוך שמחת דברי ספרו: 'בת עין', וכולם זוכים לשמחה וישועה רבות לברכה והצלחה.

אומרת הגמרא הקדושה "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מסכת מגילה טו ע"א), לפניכם 5 פנינים נפלאים ומחזקים מתוך ספרו 'בת עין':

1. להודות על כל נשימה: "כל הנשמה תהלל י-ה" (תהילים ק"נ) רצה לומר כל נשימה ונשימה כדי להראות את גדולתו של הבורא יתברך המחייה בכל עת ורגע, ואלמלא תוסר רוח של ה' יתברך אפילו רגע אחד אי אפשר להתקיים. על כן ממילא הנשמה ההיא בעצמה מהללת לה' ומשבחת ומספרת גדולת הבורא ברוך הוא (בת עין - פרשת חיי שרה)

2. להשיג אמונה וביטחון: תסתכל תמיד במידת החסד, היינו שהכל הוא רק בחסדו יתברך ולא מכוחו של אדם ועל ידי זה תגיע למידת האמונה והביטחון (בת עין - פרשת במדבר).

3. הכלל להשגת הקדושה: עיקר התחלת כניסה לקדושה הייתה מבחינת ענווה כי על ידי בחינת הענוה יכולים להגיע אפשר לבחינת קדושה ודבקות בה' במחשבה דיבור ומעשה בקדושה (בת עין - שבת הגדול).

4. הדרך להתעלות: אי אפשר להשיג בחינת 'ואהבת לרעך כמוך', כי אם על ידי בחינת שפלות תחילה ולהתרחק מבחינת הגאוה מאוד (פרשת אמור).

5. הדרך להשגת אהבת חינם: מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל גדול בתורה והעצה לזה שכל אחד יחדיר לליבו שכולנו אב אחד אנחנו, בני אברהם, יצחק ויעקב, ואנחנו אחים ועל ידי זה יגיע לכל אחד אהבה ושלום לכל אדם כאחיו (בת עין ערוך מפרשת עקב).

יהי רצון שקב"ה ימלא כל משאלות ליבנו לברכה והצלחה ובזכות תורת הצדיק נזכה לגאולה מתוך אהבת חינם אמן. בברכה, ארז קדוסי.

--------------------------------

מאוחרי הקלעים של הוצאת הספר: הספר הקדוש 'בת עין' נדפס לראשונה בעיה"ק ירושלים בשנת תר"ז, ע"י נכד אחיו של רבינו, הרה"ק רבי ישראל לייב, באישורו ובעידודו של הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע. שלוש שנים לאחר מכן בשנת תר"י, נדפס הספר פעם נוספת בעיר זיטומיר, ע"י אחיינו של רבינו, הרה"ק רבי דוד ישראל. חילוקים והבדלים שונים יש בין שתי מהדורות אלו - מהדורת ארץ ישראל תר"ז ומהדורת זיטומיר תר"י. הדבר מעניין ומפליא שמדפיסי ירושלים לא ידעו ממדפיסי זיטומיר וכן להיפך (על כך גם הורחב במדור התולדות, שיתכן ומשום ריחוק מקום לא ידעו אחד מהוצאת השני).

מהדורה נוספת מהספר נדפסה בזיטומיר בשנת תרכ"ט, בתוספת מספר קטעים שנדפסו בדפוס תר"ז, מהדורה זו זכתה להסכמותיהם הנלהבות של הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע ואחיו הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס זי"ע.

מהדורתנו התבססה על מהדורת זיטומיר שנת תרכ"ט, שהייתה המהדורה הנפוצה בארצות הגולה, בנוסף עמדה לפנינו מהדורת שנת תר"ז שנדפסה בעיה"ק ירושלים. מהדורה זו נקייה משיבושי הצנזור, שכן ידם הארוכה של הצנזור לא שלטה בירושלים. כמו"כ במקומות רבים הלשון במהדורה זו מדוייק יותר.

במהדורת 'פאר מקדושים' הוספו הקטעים החסרים שהושמטו מהצנזור, וכן תיקנו ושופרו הנוסחאות לפי מהדורה זו. כמו כן סידרו וריכזו  מאמרים מיוחדים של שבתות מיוחדות, כמו ד' פרשיות ושבת הגדול, באופן מרוכז ומסודר.