כיצד פגעה מכת שחין במצרים ומדוע?

מכת שחין היא המכה השישית מתוך עשר המכות ששלח ה' על מצרים. מכת שחין קרתה ללא התראה מוקדמת – היא החלה על ידי פיזור הפיח מידיו של משה רבנו, ואותו פיח גרם לאבעבועות רוח קשות מאוד בגופם של המצרים ובהמותיהם.

מצרים הייתה עצומה בגודלה ושטחה השתרע על פני מעל מיליון מ"מ. לצורך השוואה, שטח ישראל הוא קצת יותר מ-22,000 מטר מרובע. למרות גודלה העצום של מצרים, מכת שחין הגיעה לכל בית במצרים, לא היה מנוס או מרפא ממנה, המצרים התגרדו בכל גופם וקיבלו מסר חד וברור מה' יתברך, שכעת אין משחקים. המכות לא חלות רק על הטבע אלא הן מגיעות גם אל האדם עצמו, לגופו הפרטי. אין איך לברוח.

מכת שחין הייתה מגפה קשה ביותר שפיזרה פצעים מוגלתיים על כל גופם של העם המצרי. כשניסו המצרים להתגרד או לרחוץ את גופם על מנת לחוש הקלה  בכאב ובגרד – המצב רק החמיר, גופם שרף והפצעים התפוצצו והזילו מוגלה עם דם.

מגפת שחין יצרה ריחוק מוחלט בכל מערכות היחסים של המצרים – בין המשפחות והחברים. הורים התרחקו מילדיהם וגברים מנשותיהם, חשו גועל אחד מן השני. העבדות במצרים הייתה קשה מנשוא והמצרים ניצלו את בני ישראל עד תום, כאשר הם מצווים על היהודים לרחוץ את גופם ולשרת אותם. מידה כנגד מידה השיב להם ה' יתברך כדי שלא יוכלו להתענג עוד בתענוגות הגוף וברחצה - כששחין שרוי על כל גופם.

מכת שחין: מדרש על מכת שחין