הרב שדחף את תלמידו לקצה הבניין "לא הכל פלס"

בהתנהלות היומיומית שלנו מול הסביבה אנחנו נוהגים לא פעם "להיתפס" על כל מילה, לא להישאר חייבים לאחר הוויכוח, ולהגיד את המילה האחרונה. חשוב לנו לא לצאת בתחושה שהפסדנו. אנחנו מדקדקים כחוט השערה על כל מילה ומילה שנאמרת לנו ומתעקשים להיות הצודקים ולא החכמים. אחים יקרים! חשוב לזכור, בחיים כמו בחיים לא הכל פלס!

מסופר על גוי שהגיע אל שמאי הזקן וביקש ממנו ללמד אותו את כל התורה בעת שהוא עומד על רגל אחת. כתגובה דחף אותו שמאי הזקן באמת הבניין - הכוונה לפלס, הוא היה שמאי.

לעומת זאת המשיך הגוי, הלך גם אל הלל הזקן וביקש גם ממנו ללמדו את התורה על רגל אחת, ענה לו הלל הזקן: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו כל התורה. את השאר תלך ללמוד". ואותו גוי יצא ממנו גר.

מה ההבדל ביניהם? הלל הזקן הבין שלא בהכל צריכים להיות פלס. איש יקר! אם אשתך אומרת לך איזו מילה לא על כל מילה אתה צריך לענות ולהגיב, תוריד את הראש ותקבל את הדברים.

אישה יקרה! אם אישך אומר לך איזו מילה, לא צריך על כל מילה קטנה "להיתפס" ולהתעקש. אפשר להמשיך הלאה מבלי לענות.

אחים יקרים תלמדו להוריד את הראש, תלמדו ענווה. כדוגמת רבי עקיבא שאמר: "כל גל וגל שהגיע, הורדתי את הראש". רק ככה מצליחים בחיים, כי לא הכל פלס. בואו נלמד לוותר אחד לשני, לא להתעקש על מלחמות קטנות שמביאות לנזקים גדולים. נאחל שנצליח להמשיך הלאה ולמצוא את הטוב באחר. בהצלחה.