"המסע למירון ששינה הכל": כך הפך הפיוט "ואמרתם כה לחי" למסורת עולמית

הפיוט "ואמרתם כה לחי" חובר על ידי רבי יוסף חיים מבגדאד, הידוע בשמו ה"בן איש חי". השיר נכתב לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י).

כאשר הבן איש חי היה בן 36 שנים, בשנת ה'תרכ"ט (1869), יחד עם אחיו רבי יחזקאל, יצאו למסע ביקור בארץ האבות, ארץ ישראל, בליווי שיירת גמלים מבגדאד דרך סוריה.

תיעוד מסעו לארץ ישראל הודפס באותן שנים בעיתונות (בעיתון "הדובר").

וביקר בארבע ערים קדושות:
ירושלים (בכותל וישיבת בית-אל), טבריה (רבי מאיר בעל הנס), חברון (במערת המכפלה ועם רבה של חברון, רבי אליהו מני זצוק"ל), ובצפת (בדרך למירון, בקבר בניהו בן יהוידע, שם השתטח על ציונו וגילה שהוא משורש נשמתו).

ובמירון חיבר הבן איש חי, בעת ביקורו בקבר רשב"י בל"ג בעומר בשנת תרכ"ט (1869), פיוט עם רמזים נפלאים, כשהוא בנוי על פי סדר הא'-ב'.

אחי ורעי, נשאלת השאלה: כיצד השיר "ואמרתם כה לחי" הופץ, עד שזכה שכל היהודים בארץ ובעולם ישירו אותו? שרים אותו בכל הילולה, ואף ישנן קהילות ששרות אותו בשבת קודש.

התשובה היא בזכות השמחה של הבן איש חי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי. שם רקד ושמח יחד עם כל הנוכחים, ובזכות כך שכל פיוט שכתב, וכל ספר שהוציא לאור, עשה זאת לשם שמיים, למען שמו באהבה - זכה שהשיר יתפרסם ברבים, לעשות נחת רוח לצדיק ולקדוש ברוך הוא, ולקירוב הרחוקים.

ובאותו פיוט יש רמזים נפלאים לפי סדר א'-ב'. אם כן, כיצד התפרסם בכל העולם?

אחי ורעי,

פיוטים שכתבו הצדיקים מתפרסמים ומודפסים בסידורים ובקובצי פיוטים, עוברים מפה לאוזן, מדור לדור, כי הם נכתבו לשם שמיים, באהבה, בשמחה ולכבוד הצדיק.

ובעיקר - בזכות אהבת התורה ומידת הענווה.

על פי עדויות הנוכחים, מסופר שהבן איש חי נכח בציונו של רבי שמעון בר יוחאי, כאשר טס של כסף היה תלוי על צווארו, ועליו חקוקות המילים:
"ואמרתם כה לחי".

יחד עם זאת, כתב וקיבץ לימוד בספר בשם "הילולא רבא" - סדר הלימוד המרכזי שחיבר רבי יוסף חיים מבגדאד, ה"בן איש חי", ליום ל"ג בעומר. הספר כולל לימודים, תפילות ופיוטים לכבוד רשב"י.

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"

וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

הֻוחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה הוֹדוּ לוֹ מִשְׁמַיָּיא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

פָּתַח אֶת פִּיו בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה תִּקֵּן זָהֳורֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים וְהִצִּיל אֶת הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

רָאָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יוֹפיוֹ וּמַה וְטוּבוֹ דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

מילים: רבנו יוסף-חיים זצוק"ל