סיפורו של הרמ"א: למה הוא היה כ"כ חרד לעיר מולדתו?

הרמ"א היה איש קרקוב. הוא נולד בקרקוב, שימש רב קהילה וראש ישיבה בה, ואף נפטר ונקבר בעיר. אך בעיצומה של תקופה משגשגת זו, מצא עצמו הרמ"א שוהה בכפר נידח, כמאה קילומטרים צפון־מזרחית לעיר מולדתו.

הנסיבות לשהייה זו מצערות. בין השנים 1557-1542 התמודדו תושבי קרקוב עם שלושה גלים של מגפה, אשר במהלכם נספו כשני אחוזים מהאוכלוסייה היהודית. הגל האמצעי – והחמור מביניהם – גבה בין היתר את חייה של אשת הרמ"א, וייתכן שזו הסיבה להחלטתו לנוס מפני הגל האחרון. בחורף של 1556 הרמ"א עקר את רגליו ועשה את דרכו לעיר שידלוב.

וכך כתב הרמ"א על ימיו בשידלוב:
"ואני משה בן… ישראל… הנקרא משה איסרליש מקראקא, הייתי בתוך הגולה אשר נתגלינו מעירינו בשנת שי"ו לפ"ק מחמת עפוש האויר, לא עלינו. והיינו גרים בארץ לא לנו בעיר שידלוב – מקום אשר אין תאנה וגפן, וכמעט מים אין לשתות כי אם בתחבולה. עיר אשר במסכנות תאכל בה לחם, ועץ אין בה להסכך בו".

געגועי הרמ"א לקרקוב ניכרים. שידלוב מתגלה בתור מקום זר וקשוח, עם גישה מצומצמת למאכל ומשקה. התנאים המאתגרים, בצירוף אי-הוודאות סביב המגפה, מתחילים לחלחל ולהשפיע על מצב רוחו של הרמ"א. חומרת המצב מתגלה במיוחד לקראת חג הפורים הקרב ובא:

"ולא יכלנו לקיים ימי הפורים במשתה ושמחה, להסיר יגון ואנחה. אמרתי – אקומה ואשמח במפעלי… כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ונתתי לבי לתור ולדרוש כוונת המגילה…".

הרמ"א הבין שחג הפורים השנה יקבל צורה חדשה. שמחת החג לא תושג באמצעות סעודת מצווה ומשתה יין, ובטח שלא תבוא מעצמה. לכן החליט הרמ"א להפיק שמחה מתוך עמלה של תורה, והתיישב ללמוד את מגילת אסתר בעיון קפדני. מאמציו עלו יפה, ומתוך עיון זה נולד הספר הראשון פרי עטו – "מחיר יין על מגילת אסתר" – אשר מתוך ההקדמה שלו נלקחו הציטוטים דלעיל.

העיסוק האינטלקטואלי במגילה מאפשר לרמ"א להגיע לחג הפורים בשמחה ובטוב לבב. אך מסתבר שהחיבור החדש שימש לקיום מצווה נוספת ממצוות החג. על כך אנו למדים מהקולופון (הערת הסיום) של הספר, אקרוסטיכון קצר המשמש חתימה של המחבר על יצירתו:

"מ'ה שראיתי לפרש בזו המגילה / בעזר בורא תהילה / יתעלה שמו לדור דורים.
ש'לחתי בימי פורים למנה / לאבי ישראל ראש עדת מי מנה / הוא גבור בגבורים.
ה'רוצה לבחון דברי צריך ללמוד טבעיות ואלהיות המחקר / הוא כדור בכדורים".
באופן יצירתי למדי שלח הרמ"א לאביו עותק של הספר בתור משלוח מנות. כפי שמעיד החיבור, היינות והמטעמים שמהם מורכב משלוח המנות הקונבנציונלי נחשבו בשידלוב ליקרי המציאות, ובמקומם שלח הרמ"א אל אביו עותק של "מחיר יין", פרי ביכורו.

הספר זכה לפופולריות רבה תוך פרק זמן קצר והובא לדפוס שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1559. עד אז המגפה כבר חלפה, והרמ"א חזר להתגורר בעיר מולדתו קרקוב.