(צילום: shutterstock/Seth Aronstam)
עשרה בטבת
"וְצוֹם הָעֲשִׂירי": הִלכות צום עשרה בטבת שיחול בשישי
עשרה בטבת הוא אחד משלושת הצומות על חורבן הבית, בנוסף לשבעה עשר בתמוז ותשעה באב. לעומתם, העשרה בטבת הוא תחילתו של המצור על ירושלים הנעשה ע"י נבוכדנצר מלך בבל. בשבעה עשר בתמוז, בזמן בית שני הובקעה החומה, ובתשעה באב - חרב הבית. חשוב לדעת - השנה ישנן הלכות מיוחדות בשל העובדה שהצום עשרה בטבת חל ביום שישי, ערב שבת.
הוספת תגובה
(צילום: shutterstock/Seth Aronstam)
אא
עשרה בטבת שחל ביום שישי:
הצומות האלו נזכרים כבר בדברי הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (ט' באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' בתשרי) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (י' בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". (זכריה ח, יט).
הרבנות הראשית הוסיפה לעשרה בטבת משמעות אקטואלית נוספת- זיכרון לחללי השואה הי"ד - יום הקדיש הכללי, כלומר, ביום זה אומרים קדיש על קרובי המשפחה שנהרגו בשואה, ולא ידוע באיזה יום.
בהלכות תענית כותב השולחן ערוך: "כל ארבעת צומות הללו (השלושה שנזכרו וצום גדליה) - אם חלו להיות בשבת, נדחין לאחר השבת". הרמ"א מוסיף: "ואם חלו בערב שבת, קורים בשחרית ומנחה ויחל" (אורח חיים סימן תקנ, ג). כלומר, אם חלו ביום ששי, נוהגים בהם כבשאר הצומות.
אולם המשנה ברורה מעיר כי לפי חשבון הלוח העברי, דבר זה נכון רק לגבי עשרה בטבת, ואילו שאר הצומות אינם חלים לעולם ביום שישי.
המלצות נוספות
הפוסקים מבארים שעשרה בטבת לא היה נדחה אפילו אם היה חל בשבת (אף-על-פי שבמציאות לא יקרה שיחול בשבת), מפני שיש לגביו התבטאות מיוחדת בדברי הנביא יחזקאל: "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה". (יחזקאל כד, א-ב). הביטוי "בעצם היום הזה", בא ללמד שהצום יחול ביום זה בכל תאריך, בדומה לצום יום כיפור.
התפילות ביום זה הן כבכל יום צום: בשחרית הש"ץ אומר "עננו", והיחידים אומרים "עננו" במנחה ב"שומע תפילה".
לאחר חזרת הש"ץ בבוקר אומרים "אבינו מלכנו" וסליחות, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל". גם במנחה קוראים "ויחל", ומפטירים "דרשו ה"'. בשחרית ובמנחה אומרים אזכרה לחללי השואה, כתקנת הרבנות הראשית לישראל. אולם אין אומרים "תחנון" ו"אבינו מלכנו" במנחה.
יש מקומות שמקדימים להתפלל מנחה גדולה אחרי חצות היום, ויש המתפללים כרגיל עם כניסת שבת. במקרה זה צריך להקדים את התפילה (כ-15 דקות) כדי להספיק את קריאת התורה, ההפטרה וברכת כהנים לפני השקיעה.
הנשים מדליקות נרות בזמן, ואם רוצות להגיע למנחה לבית הכנסת, יכולות להקדים את ההדלקה, ולהתנות שאינן מקבלות שבת עד אחרי מנחה. רצוי שלא להאריך בתפילת ליל שבת, כדי להקדים לבוא הביתה לקידוש וסעודה.
חיזוקים מיוחדים בעבודת השם לקראת עשרה בטבת. צפו
להמשך קריאה
(צילום: shutterstock/Seth Aronstam)
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי
