ארדואן מאיים להשמיד ואת הסכנה האמיתית אנחנו לא רואים

בתוך המציאות הביטחונית המורכבת שבה אנו חיים כיום, ישנה קריאה חשובה של התעוררות וחשבון נפש עמוק. בשיחתו המיוחדת של הרב יהונתן ענבה לצום עשרה בטבת, מתייחס הרב למתחים הגיאופוליטיים המקיפים אותנו, ובמיוחד לאיומים הנשמעים לא פעם מצד מנהיגים כמו ארדואן בטורקיה. קיימת אצלנו נטייה טבעית, אולי אפילו סוג של מנגנון הגנה פסיכולוגי, לגחך מול איומים כאלו ולפטור אותם כדברי הבל של פוליטיקאים משוגעים המחפשים כותרות זולות בתקשורת העולמית. אך הרב ענבה מזהיר כי דפי ההיסטוריה של עם ישראל מלמדים אותנו לקח אחר, כואב ומר בהרבה. כאשר אויב מצהיר בגלוי על רצונו להשמידנו, עלינו לקחת כל מילה שלו ברצינות תהומית ולא להפטיר כלאחר יד שמדובר בשיגעון חולף או בנאומים ריקים מתוכן.

כדי להמחיש את גודל הסכנה שטמונה בזלזול ובחוסר תשומת לב, עלינו לחזור אלפי שנים אחורה, אל ימי בית המקדש הראשון והאירועים שקדמו לנפילתו. הרגע שבו נבוכדנצר מלך בבל הגיע אל חומות ירושלים. באותם רגעים ראשונים ומכריעים של המצור, לא נורו חצים לעבר העיר ולא היו קרבות עזים ברחובות. הצבא הבבלי פשוט עמד שם והטיל מצור שקט על העיר. תגובתם של היהודים שהיו באותה עת בתוך החומות הייתה הרסנית לא פחות מהמצור עצמו. הם היו שאננים לחלוטין, בטוחים בכוחן של החומות החזקות שבנו סביבם, וגיחכו למראה האויב שעומד בחוץ מבלי לתקוף באופן פעיל. הם לא השכילו להבין שדווקא באותם רגעי שקט של עשרה בטבת, החל למעשה תהליך החורבן שיוביל בסופו של דבר לאסון הלאומי הנורא.

הרב ענבה מדגיש נקודה יסודית וקריטית בהבנת לוח השנה היהודי ומשמעות הצומות. עשרה בטבת אינו רק עוד תאריך של צום ותענית בלוח השנה, אלא הוא השורש הישיר של חורבן תשעה באב. החורבן הגדול של בית המקדש לא קרה ביום אחד במקרה, אלא הוא נולד מתוך האדישות וחוסר המעש שאפיינו את ימי המצור הראשונים. לו היו תושבי ירושלים עוצרים באותו רגע, מתעוררים מהתרדמה הרוחנית שלהם, מתאחדים כאיש אחד ושבים אל דרך האמת, ההיסטוריה הייתה נכתבת באופן שונה לחלוטין. החומות לא היו נופלות לעולם והבית לא היה נחרב. המסר עבורנו הוא חד וברור: האסון הגדול נולד תמיד במקום שבו ההתעוררות נרדמה. אם אנחנו לא עוצרים את החורבן כשהוא רק מתחיל, קשה מאוד לעצור אותו כשהוא כבר נמצא בעיצומו.

אל מול האיומים המודרניים שמגיעים אלינו כיום מכל פינה, הרב קורא לציבור לא לחזור על טעויות העבר המדממות. התשובה לאויבים המבקשים את רעתנו אינה יכולה להסתכם אך ורק במישור הצבאי או במישור הדיפלומטי, למרות החשיבות הרבה שיש לכלים אלו. המענה האמיתי והעמוק ביותר שאנו יכולים לתת טמון בהתעוררות הפנימית שלנו כעם מלוכד. אם נשכיל להיות מאוחדים וערניים למצבנו, ואם נסיר מעלינו את מעטפת הזלזול והשאננות ונבין את גודל השעה, שום מצור חיצוני לא יוכל להכריע אותנו. אף איום לא יוכל לעם שמרגיש אחריות הדדית עמוקה ודבקות בערכים הנצחיים שלו.

לסיכום, הרב יהונתן ענבה מזכיר לכולנו שצום עשרה בטבת הוא הזמן המדויק והנכון ביותר לעצור את התהליכים השליליים לפני שהם הופכים למציאות כואבת ובלתי הפיכה. זוהי קריאה ישירה לכל יהודי ויהודית לחשוב על כך ברצינות ולנצל את יום התענית הקרוב למחשבה עמוקה, לתיקון המידות ולאהבת חינם אמיתית.

שיהיה צום קל ומועיל לכל בית ישראל, מתוך תקווה גדולה שנדע להתעורר בזמן ולמנוע את החורבן הבא בעזרת הכוח המשותף והאחדות של כולנו.