כמה אנו קרובים לגאולה?

בתפילת 'לשם יחוד' אנו אומרים "לאקמא שכינתא מעפרא", שזכות המצוה (שאנו עתידים לעשות), תסייע להקים את השכינה מעפרה.
האמנם השכינה עוד בעפרה?
​
הגאון המקובל רבי אליהו מני זיע"א -עמו היה רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' מתכתב ונועץ רבות, והחשיבו לרבו- מביא בספרו 'מעיל אליהו' שרבינו הרש"ש הקדוש כתב שאת 'תיקון חצות' יש לעשות כשהוא יושב על הארץ. ועל כך הוא מעיר, בזה הלשון: "ושמעתי שבדורות אלו אין לישב על הקרקע ולעשות כסדר הזה, לפי שכבר נעשה עילוי לשכינה בבחינת מה".

וכדבריו אלה, העתיק הגאון המקובל רבי ששון מזרחי ע"ה (היה חברותא של הגרב"צ אבא שאול זצ"ל בקבלה) בספרו 'באתי לגני' (ח"ד עמ' ג).

בספר 'מציון אורה' (ח"ב עמ' ד) מספר כך: "ושמעתי מעשה בשם הגרי"ח בעל 'בן איש חי', שפעם ישבו בסעודת חנוכת הבית או ברית יצחק בליל הברית, והגיע חצות, ואז חכם אחד הלך להלן וחלץ מנעליו וישב וקונן וכו'. ולעומתו חכם אחד לא עשה כן אלא נשאר על מקומו בכסאו וגמר כל סדר תיקון חצות. ע"כ שמעתי הסיפור. ואמרו שחכם זה שישב על מקומו היה הגרי"ח בעצמו". 

כלומר שכבר לפני 150 שנה גילו המקובלים, שהשכינה התעלתה מעל הקרקע, ואינה מתגוללת בעפר הארץ כבעבר. ויש לזה גם תוקף הלכתי, ששוב אין צורך לשבת על הקרקע ב'תיקון חצות' להראות השתתפות בצער השכינה, מאחר והיא כבר התרוממה משם.

אם כך הם פני הדברים, עלינו להתאמץ עוד קצת, והשכינה תתעלה עוד רבות, ותחיש גאולתינו, ומהרה נזכה לבנין בית המקדש השלישי, ולגאולה השלימה.

המקובל הרב יצחק בצרי: "הגאולה בפתח". צפו