הכנות לחג השבועות ולשבת - תש"פ

הכנות לחג ולשבת

א. יזהר שלא לשכוח לעשות בערב החג 'עירוב תבשילין', וישתדל להזכיר גם למקורביו ולשכניו. (ראה דיני עירוב תבשילין).

ב. יש לחתוך ולהכין בערב החג, מפות שולחן - חד פעמי, נייר כסף, נייר טואלט חתוך ושקיות אשפה, לכל סעודות החג והשבת, ואם לא עשו כן, אין היתר כלל לחתכם ביום טוב או בשבת. (משום 'מתקן מנא' ומשום איסור 'קורע').  

ג. יש להכין "נר נשמה" דולק לצורך הדלקת נרות שבת. 

ד. יש להצטייד בערב החג ב"לחם משנה" בכמות המספקת לחמש סעודות.

ה. הנוהגות להדליק נרות יו"ט "בפתיל צף", לכתחילה יש להן להכין בערב החג זוג נוסף של פתילות לצורך ההדלקה של שבת ולתוחבם מערב יו"ט תוך הנקב, (ע"פ שו"ע סי' שיז ס"ב, ובמ"ב ס"ק טז, שו"ע סי' שמ ס"ח. ובפרט שפעמים מתרחב הנקב), ואם לא עשתה כן והנקב פתוח, מותר להכניסם תוך הנקב. (שש"כ פי"ג או' כד בשם הגרשז"א, שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קכח, אשרי האיש, הגרע"י תשו' כת"י הב"ד בקובץ יתד המאיר גליון 152).  

הדלקת נרות

ו. לכתחילה יש להדליק נרות יו"ט קודם השקיעה. (החיד"א שם הגדולים מע' ו' או' ז', מטה אפרים תרכה לג, אול"צ ח"ג פי"ח א').

ז. גם אותן נשים הנוהגות לברך בערב שבת אחר ההדלקה, בערב יו"ט תברכנה קודם ההדלקה. (בן הפרישה בהקדמתו לטור יו"ד, מחז"ב סי' רסג או' ד', בא"ח ש"ש נח או' י', מ"ב סי' רסג או' כז).

ח. יש הנוהגות לברך שהחיינו בברכת הנרות, ומי שנהגה כן תמשיך במנהגה, (בן איש חי פ' במדבר או' א', שו"ת אגרות משה ח"ד סי' קא) אולם י"א שעדיף שהנשים לא תברכנה "שהחיינו" בהדלקת הנרות, ויצאו ב"שהחיינו" שבברכת הקידוש. (החיד"א בשיו"ב יו"ד סי' ר סק"א, משנה ברורה סי' רסג ס"ק כג, חזו"ע יו"ט עמ' שו. ובפרט שנכנסת לפלוגתת אחרונים לגבי הפסק בעניית האמן שבקידוש, שו"ת הר צבי ח"א סי' קנד, ובשו"ת מנחת שלמה ב נח).

ט. ביום שישי צריכה האשה לדקדק ולשים לב מאד, שלא לאחר את הדלקת נרות שבת. (בשעה: 19:23 - לנוהגות 20 דק') ולא תזכיר בברכתה אלא של שבת.

י. מותר להוציא מהכוסיות את הפתילות שכבו ולהניח במקומם פתילות חדשות. (דהוי כלי שמלאכתו לאיסור כיון שניתן להשתמש שוב בפתילה ובפרט מצידה השני שלא הודלקה, ולצורך מקומו שרי, וראה מחצה"ש סי' שח סקי"ח, ומ"ב שם ס"ק לד. ועוד, דהוי טלטול לצורך שמחת יו"ט שנהנה קצת מאורה מבעו"י, ויש להתיר אפי' במוקצה מחמת גופו, וכמ"ש הרמ"א סי' תקט ז', ובהגה' רע"א סו"ס תקא. ועי' מ"ב סי' שכג ס"ק לז גבי דין 'בסיס', ודו"ק).

יא. כמו כן מותר לטלטל ולזרוק ביום טוב את פחי "הנרוניות" בגמר שימושם. (לפי שראוי להשתמש בהם פעם נוספת, ל"ח מוקצה, וכ"כ בס' הליכות מועד).

יב. צריכה להיזהר שלא לכבות את הגפרור אחר הדלקתה כפי שרגילה בכל ער"ש, וכמו כן אין לה לזרוק את הגפרור אחר ההדלקה על גבי קרקע או בכיור רטוב, ורצוי מאד שלא להעביר מאש לאש ע"י גפרורים כיון שבנקל עלולים להיכשל באיסור כיבוי בסיום ההדלקה, ואפילו אם תניח הגפרור על משטח השיש או הכיור בעדינות, מיד מתחיל להיכבות, ועל כן יש להעביר אש על ידי 'נרונית' או ע"י 'פתילנור' וכד'.

(כן הוכח ע"פ הנסיון כמה פעמים שמיד בתחילת הנחתו הוא מתחיל את כיבויו, עי' ביה"ל סי' תקיא ד"ה אין, ובשו"ע סי' תקיד ג' ע"פ הרא"ש, ובמ"ב ס"ק כא, ובחזו"ע - יו"ט עמ' נב. ועכ"פ בודאי שמנמיך הלהבה ע"י הנחתו, ואסור ביו"ט וכמ"ש האג"מ או"ח צג, ואול"צ ח"ג פ"כ או' ט'. שו"ת תורת מאיר סי' סט).

הכנה מהחג לשבת

יג. מותר להכין ביום שישי החל משעות הבוקר המוקדמות כל צרכי סעודת השבת, הן בבישול וחימום המאכלים והן בשתייה לפי שהעירוב מתיר ההכנה. וכן אם רוצה להקדים ולבשל מאכלי שבת מיום חמישי בלילה, רשאי. (בית יוסף ושו"ע סי' תקכז סעי' יג, וראה שם במ"ב ס"ק מא. ולפי ב' הטעמים הנז' שם בב"י מותר כבר מליל שישי).

יד. ובכלל זה מותר ביום שישי גם לשטוף הכלים ולערוך השולחן לצורך שבת. (רמ"א סי' תקכח ס"ב, ובמ"ב סק"ג, גר"ז סי' תקג ס"ג, שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נא או' ב'. וכן הוא לפמ"ש הגרע"א בהגהו' סי' תקח, חזו"ע יו"ט עמ' שב).

טו. מותר לסדר ולטאטא את הבית לצורך שבת. (מג"א סי' ש"ב ס"ק ו', מחזיק ברכה שם או' ב', מ"ב סי' תרסז סק"ו).

טז. אם התלכלכה מאד ריצפת הבית בחג, מותר לשפוך מים במקום הלכלוך בלבד ולנגבם במגב גומי ללא מטלית. (שש"כ פכ"ג סעיף ו', אור לציון ח"ב פמ"ו או' ח', מאמר מרדכי אליהו ח"ד סי' קד. ובמגב שיש בראשו ספוג, אין להתיר כלל, ולא דמי למ"ש השו"ע סי' שכ סעיף יח, מכמה טעמי). וכל שכן שמותר להדיח את בית הכסא אפילו עם חומרי נקיון.

רחיצה ביו"ט

יז. מותר לרחוץ כל גופו במים חמים שהוחמו על ידי דוד שמש, ודווקא בביתו ולא במקווה, ויזהר לנגב שער ראשו בנחת. ובפרט אם מצטער אם לא ירחץ מחמת הצטברות הזיעה והזוהמא, דיש להתיר לו לכתחילה לרחוץ בחמין.

(בשו"ע סי' תקיא ס"ב התיר רחיצת כל גופו בחמין שהוחמו מערב יו"ט, ובהגה' רע"א סי' שכו ס"ד כתב, דכל שנתחמם מאליו ה"ז כהוחם מער"ש, וכ"כ המאמ"ר סי' תקיא סק"ד. וכ"כ הגרשז"א זצ"ל להתיר את הרחיצה בדוד שמש, הב"ד השש"כ פי"ד הע' יב, וע"ש עוד בהע' כא מה שצידד בזה בנד"ד. ועי' שו"ת שבה"ל ח"ג סי' לג, והיכא שמצטער, ראה ביה"ל סי' שכו ד"ה במים. ובחזו"ע– יו"ט עמ' מב התיר בכל גוונא. שו"ת תורת מאיר סי' סג).

יח. גם לדעת המחמירים, מותר לרחוץ קטנים המטונפים וצריכים רחיצה, ואפילו במים חמים. (רמ"א סי' תקיא סעי' ב', אליה רבה או' ב', מ"ב ס"ק יח, כה"ח ס"ק טו"ב, אול"צ ח"ב פל"ה או' ד', אול"צ ח"ג עמ' ריא).

יט. אין להשתמש בליפה או ספוג, אבל מותר להשתמש בשמפו ובסבון נוזלי ללא חפיפת הראש, ולאחר הרחיצה יזהר לנגב את ראשו בנחת. (בא"ח ש"ש פ' פקודי או ח').

כ. הנוהגים לטבול במקווה בכל ערב שבת, יטבלו גם ביום שישי זה, אך יזהרו שלא לטבול במים חמים. (והיינו כדי לקבל תוספת נר"ן, דביו"ט אין נשמה יתרה כדמבואר בשו"ע סי' תצא ס"א. וכן נראה לפמ"ש הכה"ח סי' רס סק"ו בשם שער הכוונות, ועי' בס' יסוד ושורש העבודה שער ח' פ"א, ובשלחן טהור – קאמרנא סי' רס), וי"א דאין צריכים לטבול, כי קדושת יו"ט מטהרתן. (עיין בס' נטעי גבריאל - יוהכ"פ פ"ח או' ד'. וי"א דבכל אופן אין לטבול ביו"ט אפילו בצונן, בשביל תוספת קדושה, מלבד אם טובל לקריו, ביה"ל סי' שכו סד"ה אדם).

דינים שונים

כא. הגם דמצווה לאדם לטהר עצמו ערב הרגל, מ"מ בשנה זו אם אין המצב מאפשר זאת או שחושש לנפשו, יעמוד תחת ברז המקלחת כ 2-3 דקות (כדי שיעור 12.5 ליטר, ושיעור הזמן - תלוי בלחץ המים שבברז) ברציפות ללא יציאה וחזרה. (מנחת יצחק ח"ד סי' כא, ישכיל עבדי ח"ה סי' יג, שבט הלוי ח"א סי' כד, חזו"ע יוכ"פ עמ' רמו. ועי' בשו"ת תורה לשמה סי' שעה דמהני גם לענין טבילה לשם תוספת קדושה בער"ש ויו"ט). ואם אין לו 'טוש', צריך לחפש דרך לתלות את ברז המים, ולא מועיל מה שתופסו בידו, לפי שהיד לא נרטבת. (בני יעקב - אשכנזי  מקוואות עמ' רצב, הליכות מועד – כיפור עמ' רמה).

כב. וכן מועיל לשפוך על גופו מדלי גדול כדי שיעור 12.5 ליטר, ואם אין לו כלי אחד שיכול להכיל שיעור זה, יחלקם בשניים ושלש כלים, אבל יותר משלש כלים, אין מצטרפים. (בא"ח פ' נצבים או' ג').

כג. אם הצטבר בבית כמות גדולה של זבל וגורם ריח רע, או שנמצא במקום או בצורה שמאוס בעיניו מחמת ריבוי הפסולת, מותר לכתחילה לזרקו לפח האשפה שמחוץ לביתו בין בשבת ובין ביום טוב. (שו"ע סי' שח סעי' לד, וברמ"א סי' רעט ס"ב).

כד. פלטה העומדת על גבי הגז, ורוצה לבשל לצורך החג, מותר להזיזה ולטלטלה ביו"ט אפילו היא דלוקה, וה"ה ב"בלעך" (פח לכיסוי הלהבות) המכסה את הגז, מותר להוציאו לצורך בישול ביו"ט. (רמ"א סי' תקט ס"ז ובמ"ב שם, ועי' הגה' רע"א סי' תקא. ומ"מ פשוט דאסור לנתקה מתקע החשמל).    

כה. אין להתיר לגלגל טבק - סיגריות ביום טוב אלא ימלאם מערב יו"ט. (שד"ח מע' יו"ט או' ב', שו"ת רב פעלים ח"ב נט, ובבא"ח במדבר או' כא. והאידנא אפשר לעשותן מערב יו"ט לפי שמדובקין היטב ולא ייפתחו).

כו. מי שנהנה ממאכלי חלב, וקשה לו לאכול הרבה סעודות בשריות, רשאי לקיים סעודת יום טוב במאכלים חלביים. (ביה"ל סי' תקכט ד"ה כיצד, ובפרט לפמ"ש השעה"צ סי' תקמו ס"ק טו, עיין שו"ת תורת מאיר סי' סד).

כז. ביום שישי – ערב שבת מותר לאכול את סעודת החג במשך כל היום, ומ"מ מצווה לכתחילה לסעוד את סעודת יום טוב קודם זמן מנחה קטנה. (שעה: 16:07) כדי שיוכלו לאכול סעודת השבת לתאבון. (מג"א סי' רמט סק"ו, רמ"א סי' תרצה ס"ב, שו"ת מהרי"ל סי' נו. ביה"ל סי' תקכט ד"ה בערב. ולענ"ד א"צ להקדים את הסעודה קודם חצות, ולא דמי למ"ש המ"ב סי' תרצה סק"י ולסי' רמט ס"ק יג, עי' היטב בביה"ל סי רמט ד"ה מותר, ודו"ק).

כח. אם סעד ביום שישי באיחור, וקשה לו לאכול סעודת השבת מיד אחר הגעתו מבית הכנסת, רשאי לאחר סעודת השבת. (מג"א סי' רעא סק"א, מ"ב שם, ועי' בכה"ח סק"ב, שגם המתאחר, יאמר מיד בבואו מבהכנ"ס  'שלום עליכם' 'ואשת חיל').

תפלה וקידוש בליל שבת

כט. מתפללים ערבית כסדר הרגיל של ליל שבת, (מ"ב סי' תקכז סק"ג, ובביה"ל סי' רנו), ואין אומרים "במה מדליקין". (שו"ע סי' ער ס"ב, ובכה"ח שם).

ל. עושים קידוש על הכוס כבכל ליל שבת, ואין מזכירים בו הבדלה.