הוואקום בטהרן נחשף: כך משמרות המהפכה מנהלים את איראן

מאז חיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי, מבנה השלטון בטהרן השתנה מהותית, והכרעות אסטרטגיות מרכזיות עברו לידיהם של הגנרלים ומשמרות המהפכה על חשבון ההנהגה הדתית. הדיווח המתפרסם על סמך מקורות המעורבים בדיונים הפנימיים באיראן מצייר תמונה של מדינה שבה הצבא וזרועות הביטחון הם אלה שמכתיבים את הקו, בעוד שהממסד הדתי מספק בעיקר מעטפת וחותמת כשרות להחלטות.

לפי סוכנות הידיעות רויטרס, מותו של חמינאי בתחילת העימות מול ארצות הברית וישראל ופציעתו הקשה של בנו מוגטבא, שנחשב ליורש, יצרו ואקום מנהיגותי שבו אין עוד "פוסק אחרון" אחד שמכריע בכל סוגיה. מוגטבא חמינאי עצמו כמעט ואינו מופיע בציבור בשל מגבלות רפואיות וביטחוניות, והוא מתקשר עם מעגלי השלטון באמצעות מסרים מוקלטים בלבד. גורמים המקורבים למוקדי הכוח מתארים אותו כמי שתפקידו העיקרי כיום הוא להעניק לגיטימציה דתית להחלטות שמתקבלות בפועל על ידי הדרג הצבאי, ולא לנהל את העניינים באופן ישיר.

במרכז ההנהגה החדשה עומדת המועצה העליונה לביטחון לאומי יחד עם מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, המוגדר כדמות המרכזית בניהול המערכה. פרשנים מדגישים כי מדובר במעבר ממבנה שבו ההנהגה מתבססת על דימוי רוחני לכזה הנשען על כוח צבאי קשוח. לדבריהם, איראן של היום מנוהלת בפועל על ידי משמרות המהפכה, בעוד דמויות הדת משמשות בעיקר חזית רשמית.

השינוי הזה משליך ישירות גם על המסלול המדיני. פקיסטן, המשמשת מתווכת בין טהרן לוושינגטון, מעידה כי קבלת ההחלטות בבירת איראן איטית ומסורבלת, ולפעמים נדרשות יומיים או שלושה עד שמתקבלת תשובה רשמית. המבנה הנוכחי מזכיר, לפי ההערכות, את האופן שבו התנהלה ההנהגה בעזה לאחר חיסול הבכירים הבולטים שם, כאשר מספר גורמים צבאיים ניסו למלא את החלל שנותר.

במקביל, איראן העבירה לארצות הברית הצעה מדינית חדשה שמדברת על פתיחת שיחות מדורגות, אך מתנה אותן בכך שסוגיית הגרעין תידון רק בשלב הסופי. מומחים מציינים כי גם טהרן וגם וושינגטון רואים בכל גילוי גמישות סימן לחולשה, ומשמרות המהפכה חוששים להצטייר כמי שמוותרים ללחץ המערבי. ברקע ממשיך נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתייחס בפומבי למצב ברשתות החברתיות, וטוען כי איראן חייבת "לעשות סדר" בהנהגה שלה.