"על אלה חשכו עינינו": סיפורי שבעת הנופלים הי"ד מאסון הנגמ"ש בח'אן יונס

האסון הכבד שאירע אתמול (שלישי) בח'אן יונס גבה את חייהם של שבעה לוחמים מגדוד ההנדסה הקרבית 605, בתקרית שזעזעה את המדינה. שבעה צעירים, שבחרו לתת את כל כולם - וחלקם אפילו חזרו אל האש מרצונם, למרות אזהרות המשפחה. ארבעה מהנופלים, שנחשפו הבוקר, מציירים תמונה של עוז, אומץ ואהבה עזה למדינה ולחיים.

"אין סיכוי שאני לא חוזר לעזה": סמ"ר רונאל בן-משה ז"ל

רונאל, בן 20 מרחובות, שירת כנגביסט בגדוד 605. בן דודו, דביר סאסי, תיאר אותו כ"חכם מדי בשביל לפחד". הוא למד בישיבת הדרום ושירת בתור מדריך בתנועת "עזרא". ניסו לשכנע אותו שלא לחזור לעזה - אך הוא התעקש: "עוד רגע מחסלים את חמאס". על אף שהיה "חנון של ציונים גבוהים", הוא היה מוקף חברים והיה לב אחד גדול. יניב, חניך שלו, ספד לו: "ידעת לדבר אלינו כחבר, שווה בין שווים. לא הבנו כמה הוא חשוב עד שכבר לא היה".

"עשה את הכי טוב - כי הוא היה הכי טוב": סגן מתן שי ישינובסקי ז"ל

סגן מתן שי ישינובסקי, בן 21 מכפר יונה, היה מפקד מחלקה בגזרת חאן יונס. דודו תיאר אותו כ"לוחם צנוע, שקט, שאהב את החיים ולא התלונן אף פעם". גם כשהיה מותש - הקפיד לשדר הביתה שהכול בסדר. "הוא אהב את הצבא ונתן את כל כולו. בפעמים הנדירות שהגיע, תמיד עם חיוך על הפנים".

"הוא השמש של חיי": סמ"ר אלון דוידוב ז"ל

אלון, בן יחיד לאימו יקטרינה מקריית ים, שירת כחובש קרבי. הוא לא הסתפק בתפקיד תומך לחימה, והתעקש לעבור לקרבי - בניגוד לפחדים של אמו. "הוא היה ילד של אור, מלא טוב לב", סיפרה בדמעות. דודתו הוסיפה: "כשהוא נכנס הביתה - כאילו השמש זרחה מחדש. הוא היה הלב של המשפחה". ראש העיר ספד לו: "הלך חדור מטרה - ולא שב".

"רונן אהב חלל - וחתיכת מטאור הייתה תלויה לו על הצוואר"

סמל רונן שפירו, בן 19 ממזכרת בתיה, חלם מילדות על שירות משמעותי. הוא התאמן בתוכנית 'אחריי', שירת כמקלען ב"פומ"ה", ונכנס לעזה זמן קצר לפני נפילתו. אחיו סיפר כי "הוא היה מלא באהבת אדם, שתקן, ומעולם לא הלחיץ את אמא עם פרטים מהחזית". עם חיוך קבוע על פניו - רונן היה לסמל של לוחם צעיר מלא חלום.

האסון בח'אן יונס נגרם, ככל הנראה, כתוצאה ממטען חבלה רב עוצמה שהוצמד לנגמ"ש הנדסי. שבעת הנופלים הם: סגן מתן שי ישינובסקי, סמ"ר רונאל בן משה, סמ"ר ניב רדיע, סמל רונן שפירו, סמל שחר מנואב, סמל מעיין ברוך פרלשטיין וסמ"ר אלון דוידוב - כולם לוחמים מגדוד 605. עם ישראל כולו מרכין ראש על לכתם של טובי בניו.

אנא השתתפו בשני פרקי תהלים לעילוי נשמתם, ולעילוי נשמת כל חללי המלחמה:

תהלים פרק קכא:

א שיר, למעלות:
אשא עיני, אל־ההרים-- מאין, יבא עזרי.
ב עזרי, מעם יהוה-- עשה, שמים וארץ.
ג אל־יתן למוט רגלך; אל־ינום, שמרך.
ד הנה לא־ינום, ולא יישן-- שומר, ישראל.
ה יהוה שמרך; יהוה צלך, על־יד ימינך.
ו יומם, השמש לא־יככה; וירח בלילה.
ז יהוה, ישמרך מכל־רע: ישמר, את־נפשך.
ח יהוה, ישמר־צאתך ובואך-- מעתה, ועד־עולם.

תהלים פרק קל:

א שיר המעלות:
ממעמקים קראתיך יהוה.
ב אדני, שמעה בקולי:
תהיינה אזניך, קשבות-- לקול, תחנוני.
ג אם־עוֺנות תשמר־יה-- אדני, מי יעמד.
ד כי־עמך הסליחה-- למען, תורא.
ה קויתי יהוה, קותה נפשי; ולדברו הוחלתי.
ו נפשי לאדני-- משמרים לבקר, שמרים לבקר.
ז יחל ישראל, אל־יהוה: כי־עם־יהוה החסד; והרבה עמו פדות.
ח והוא, יפדה את־ישראל-- מכל, עוֺנתיו.