היום ב-1959: דגל ישראל מונף לצד דגלי האומות בבניין האו"ם

לפני 76 שנה בדיוק, ב-12 במאי 1949, התכנסו דיפלומטים, מנהיגים ונציגי עמים מרחבי תבל ברחבת בניין האו"ם בניו יורק, כדי לחזות באירוע היסטורי: הנפת דגל מדינת ישראל בפעם הראשונה לצד דגלי העמים. באותו יום נשא שר החוץ הראשון של מדינת ישראל, משה שרת, את "נאום הדגל" - נאום מרגש, סמלי ומלא תקווה, שנחרט בזיכרון ההיסטורי הלאומי.

האירוע התקיים למחרת קבלתה הרשמית של מדינת ישראל כחברה ה-59 באומות המאוחדות - הכרה בינלאומית שניתנה פחות משנה לאחר הכרזת העצמאות, ולמרות לחצים כבדים מצד מדינות ערב ואיומים מדיניים. רגע זה סימן את קבלתה של מדינת ישראל אל חיק הקהילה הבינלאומית ופתח עידן חדש של דיפלומטיה יהודית על במת העולם.

נאומו של שרת, שנישא באנגלית מול דגל כחול-לבן מתנוסס לראשונה במרכז הדיפלומטי החשוב בעולם, היה מהאירועים המכוננים של שנותיה הראשונות של המדינה. שרת הדגיש בדבריו את משמעות קבלת ישראל לאו"ם, את האחריות המוסרית כלפי העמים, את השאיפה לשלום ואת הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל.

בין דבריו הבלתי נשכחים: "זו הפעם הראשונה שדגל המדינה היהודית מתנוסס בין דגלי העמים. לא עוד עם נע ונד, לא עוד עם מושתק ונרדף - אלא אומה חופשית, עצמאית, שווה בין שווים, שבאה לתרום את תרומתה לשלום ולצדק עולמי".

שרת ביקש גם להעביר מסר ברור לעולם: מדינת ישראל היא מדינה שמכירה בזכויות האדם, בהכרח לשקם את ההריסות, בשוויון אזרחי ליהודים וללא יהודים, וברצון לקיים דו קיום אזורי. "אנו פונים לשלום עם שכנינו הערבים, על אף הכאב והדם - כי רק בעת שלום יוכל לבלוב אמיתי לצמוח", אמר.

ההנפה החגיגית של הדגל נעשתה בידי נציגי הדיפלומטיה הישראלית לצד פקידי האו"ם ונציגים מארה"ב. התמונה האיקונית של הדגל הכחול-לבן בין דגלי מעצמות-העל, כשמשה שרת עומד בגאווה לצדו, הפכה לאחד מסמלי התקופה.

הנשיא חיים ויצמן, שלא היה נוכח באירוע, שלח באותם ימים מברק מיוחד לשרת ובו כתב: "עשית מעשה היסטורי. העולם רואה בנו שווים - כעת חובתנו להוכיח זאת במעשים".

הנאום, שזכה מאז לכינוי "נאום הדגל השני" (לאחר דבריו הראשונים של בן-גוריון בעצרת הכרזת העצמאות), היה לאבן דרך בהיסטוריה המדינית של ישראל. הוא הדגיש את המעבר מהישרדות ליצירה, ממלחמה לבנייה, מהגלות לריבונות.

רבים רואים באירוע זה את סיום תהליך הקמת המדינה במישור הבינלאומי - קבלתה כלגיטימית, ריבונית ובעלת חזון לעתיד.