מי שקנה פעם מחשב נייד מכיר את התהליך. חמש לשוניות פתוחות, טבלת השוואה שחצי מהמונחים בה לא ברורים, מוכר שממליץ דווקא על הדגם שיש לו במלאי, ובסוף קונים לפי תחושת בטן ומקווים לטוב.

בדיוק לרגע הזה חברות הטכנולוגיה מבטיחות פתרון. אומרים לסוכן AI "תמצא לי מחשב טוב לעבודה משרדית עד 3,000 שקל", והוא מחפש, משווה, ובשלב הבא גם קונה. בלי לשוניות ובלי טבלאות.

השאלה היא אם זה באמת עובד. ובתחילת החודש קיבלנו תשובה די ברורה.

ויזה, חברת כרטיסי האשראי, ערכה מבחן שמתואר כראשון מסוגו. היא לקחה 22 סוכני AI, בהם סוכנים של גוגל, OpenAI, מטא ו־Anthropic (החברה שמאחורי קלוד), ושלחה כל אחד מהם ל־15 משימות קנייה, בין השאר של מחשב נייד ושל מכשיר לשיער. התוצאה, לפי הדיווח במגזין פורצ'ן: רק בכ־57% מהמקרים הסוכן הגיע לרכישה מוצלחת. בשאר הפעמים הוא קנה מוצר לא מתאים, או פשוט לא הצליח להציע משהו שעונה על הבקשה.

הפרט הכי מעניין במבחן הוא דווקא האופן שבו הוא נבנה. הקונה הווירטואלי לא מסר לסוכן את כל הדרישות מראש, בדיוק כמו שאנחנו לא עושים. באחת המשימות, למשל, היה חשוב לו שאפשר יהיה להחזיר את המוצר בתוך 30 יום, אבל הוא לא אמר את זה מיד. סוכן טוב היה צריך לשאול. ההצלחה במשימה הייתה תלויה בשאלה אם הוא אכן שואל.

גם הסוכנים הטובים ביותר הצליחו ב־82% מהמקרים. כלומר, גם אצל המובילים, כמעט אחת מכל חמש קניות לא הייתה נכונה. ועוד ממצא: חמשת המודלים היקרים ביותר הצליחו בממוצע ב־67% מהמקרים, וחמשת הזולים רק ב־50%.

בוויזה עצמם לא מסתירים את זה. ראש תחום הצמיחה העולמי של החברה אמר לפורצ'ן שמבחינת אמון ומבחינת טכנולוגיה, עוד לא הגענו לשם. ויש גם שאלה בסיסית שעדיין אין לה תשובה: מי אחראי כשסוכן קונה משהו שלא ביקשתם?

ויש עוד מחקר שכדאי להכיר. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ומאוניברסיטת ייל נתנו למודלים שונים לבחור שעון כושר מתוך אותו מבחר בדיוק. מודל אחד בחר דגם מסוים ב־45% מהפעמים. מודל אחר בחר באותו דגם רק ב־6% מהפעמים. אותה בקשה, אותם מוצרים, ותוצאה שונה לגמרי. במילים אחרות, ה"המלצה" שאתם מקבלים תלויה לא מעט בשאלה איזה צ'אט פתחתם.

אז מה עושים עם כל זה? ממש לא מוותרים. בקנייה משמעותית הצ'אט יכול לחסוך הרבה זמן, ובעיקר הרבה טעויות. רק צריך לתת לו עבודה אחרת ממה שהחברות מוכרות. הוא לא הקונה. הוא היועץ.

ככה כדאי לחלק את העבודה:

תנו לו להסביר. "מה ההבדל בין 8 ל־16 ג'יגה זיכרון, ומה מזה באמת משנה למי שעובד בוורד ובאקסל?" כאן הוא הכי חזק. הוא הופך מפרט טכני לשפה של בני אדם, ועוזר להבין על מה בכלל כדאי לשלם.

תנו לו לשאול אתכם. לפני שאתם מבקשים המלצה, כתבו: "לפני שאתה ממליץ, תשאל אותי את כל השאלות שאתה צריך כדי להבין מה מתאים לי." זה בדיוק הצעד שהרבה סוכנים במבחן של ויזה דילגו עליו, ואתם יכולים פשוט לדרוש אותו.

תנו לו להשוות, לא לבחור. מצאתם בעצמכם שלושה דגמים? הדביקו לו את המפרטים ובקשו טבלה: יתרונות, חסרונות, ולמי כל אחד מתאים. ההחלטה נשארת אצלכם, רק שעכשיו היא מבוססת.

תשאלו שני צ'אטים. בעקבות המחקר מקולומביה, בקנייה גדולה שווה לשאול את אותה שאלה בשני כלים שונים. אם שניהם מגיעים לאותה מסקנה, יש סיבה טובה לסמוך עליה. אם לא, זה בדיוק המקום לעצור ולבדוק לבד.

את המחיר והתנאים בודקים בעיניים. מחירים, מלאי, אחריות ומדיניות החזרה משתנים כל הזמן, והצ'אט לא תמיד מעודכן. את זה בודקים באתר של החנות או בטלפון מול המוכר.

תבקשו ממנו קוד קופון. לפני שמשלמים, כתבו לצ'אט: "תחפש לי קוד הנחה בתוקף לאתר הזה." לי זה כבר חסך לא מעט כסף. זה לא תמיד עובד, ולפעמים הקוד שהוא מוצא כבר לא בתוקף, אבל מדובר בדקה אחת של ניסיון, ושווה לנסות.

ואת הלחיצה על "קנה", תשאירו לעצמכם. אל תשמרו פרטי אשראי בתוך כלי AI, ואל תאשרו לו לבצע רכישה בשמכם. לפחות לא בשלב הזה.

יכול להיות שבעוד שנה או שנתיים זה ישתנה, וסוכן AI באמת יעשה את הקניות במקומנו. בוויזה משוכנעים שזה יקרה. אבל עד אז החלוקה פשוטה: הצ'אט עושה את שיעורי הבית, ואתם מחליטים.

ככה מקבלים ממנו את הדבר הכי טוב שיש לו להציע, בלי לשלם על הטעויות שלו.

 

מנדי קוריץ
mendi@koritz.co.il