במשך שנים רווחה התפיסה שלפיה אנשים עשירים מעדיפים משפחה קטנה, ואילו משפחות מעוטות יכולת מגדלות מספר גדול יותר של ילדים. אלא שנתונים חדשים מארצות הברית מצביעים על תמונה מורכבת יותר, לפחות בקרב השכבה העשירה ביותר באוכלוסייה.

נתונים חדשים מארצות הברית מגלים כי דווקא בקרב המשפחות העשירות ביותר, יש שיעור גבוה יותר של משפחות המגדלות שלושה ילדים או יותר. לפי ניתוח נתוני הבנק המרכזי האמריקאי, מתוך כל 100 משפחות המשתייכות לקבוצת העשירים ביותר במדינה, כ-50 מגדלות לפחות שלושה ילדים. לעומת זאת, בקרב שאר האוכלוסייה, רק כ-40 מתוך כל 100 משפחות מגדלות מספר כזה של ילדים.

המשמעות היא שבקרב המשפחות העשירות ביותר, התופעה נפוצה יותר. הנתונים מעלים את השאלה האם המצב הכלכלי משפיע גם על ההחלטה להרחיב את המשפחה.

מדובר בפער של כ-10% אחוזים, המעורר שאלות על הקשר שבין מצב כלכלי לבין גודל המשפחה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי הנתונים מתייחסים למספר הילדים הגדלים במשקי הבית, ולא בהכרח למספר הילדים הכולל שנולדו להורים במהלך חייהם. לכן אין להסיק מהם באופן ישיר כי שיעור הילודה בקרב העשירים גבוה יותר.

כשהרחבת המשפחה הופכת לשיקול כלכלי

אחד ההסברים האפשריים לפער טמון בעלויות הגבוהות הכרוכות בגידול ילדים בארצות הברית.

על פי ההערכות המובאות בניתוח, גידול ילד עד גיל הבגרות עשוי לעלות כ-300 אלף דולר, וזאת עוד לפני ההוצאות על לימודים אקדמיים.

הסכום כולל הוצאות שוטפות על מזון, דיור, חינוך, מסגרות לילדים וביטוח רפואי. ככל שהמשפחה גדלה, כך עשוי לגדול גם הצורך בדירה מרווחת יותר ובמשאבים כלכליים נוספים.

עבור משפחות בעלות הכנסה גבוהה במיוחד, הוצאות אלו עשויות להיות קלות יותר למימון, מבלי שיידרשו לשינוי משמעותי ברמת החיים. לעומתן, משפחות ממעמד הביניים עלולות להתמודד עם התלבטויות כלכליות משמעותיות כאשר הן שוקלות להרחיב את המשפחה.

עם זאת, הנתונים אינם מוכיחים שהיכולת הכלכלית היא הגורם לפער, אלא מצביעים על קשר אפשרי שראוי לבחון.

ומה קורה בישראל?

גם בישראל, יוקר המחיה מציב אתגרים לא פשוטים בפני משפחות צעירות. מחירי הדיור, תשלומי המשכנתאות, שכר הדירה, המעונות וההוצאות השוטפות על גידול הילדים תופסים חלק משמעותי מתקציבן של משפחות רבות.

אלא שבניגוד לארצות הברית, ישראל מתאפיינת בשיעורי ילודה גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות. בחברה החרדית בפרט, הקמת משפחה ברוכת ילדים היא ערך מרכזי, שאינו נבחן רק דרך השיקול הכלכלי.

משום כך, אין אפשרות להשליך באופן ישיר את הנתונים האמריקאיים על המציאות הישראלית, ובוודאי שלא על דפוסי המשפחה בציבור החרדי.

ובכל זאת, הנתונים מארצות הברית מעלים נקודה למחשבה: גם כאשר הרצון להקים משפחה גדולה קיים, היכולת הכלכלית עשויה להשפיע על ההחלטות המעשיות הנוגעות להרחבתה.

בסופו של דבר, גודל המשפחה מושפע משילוב של ערכים, רצונות אישיים, נסיבות חיים ויכולת כלכלית. הנתונים החדשים ממחישים כי גם במדינה עשירה כמו ארצות הברית, הפערים הכלכליים עשויים להיות קשורים לאחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחיי המשפחה.