קשה להישאר אדישים לנוכח סיפור חייו של אברהם סיני, גר צדק שראשית דרכו הייתה בכפר מוסלמי בלבנון, הרחק מעולם התורה והמצוות. האיש שחווה על בשרו את אכזריותם של מחבלי חיזבאללה, ניצל ממוות בנסיבות בלתי נתפסות וסיכן את חייו למען חיילי צה"ל, מצא לבסוף את מקומו בעם ישראל. לאורך הדרך, כך הוא מתאר, ליוותה אותו יד ההשגחה ברגעים שבהם נדמה היה כי אבדה כל תקווה.
אברהם גדל בסביבה שבה האלימות והשנאה היו חלק בלתי נפרד משגרת החיים. בביתו המוסלמי ובכפר שבו התגורר הכיר מציאות קשה, שבה כוח ושררה קבעו לא פעם את גורלו של האדם. דווקא מפגש בלתי צפוי עם חיילי צה"ל, בשעה שבה נזקק לעזרה נואשת, חולל את השינוי הראשון בתפיסת עולמו.
היה זה כאשר אשתו עמדה ללדת, ובכפר לא נמצאה אפשרות לקבל טיפול רפואי מתאים. באותן שעות חלפו במקום חיילים ישראלים. מפקד הכוח הבחין במצבה הקשה של האישה והחליט לפעול להצלתה, אף שהדבר היה כרוך בסיכון אישי ובסירוב לפקודה. הוא הזעיק מסוק צבאי שפינה את היולדת ואת הילד לבית החולים.
עבור אברהם, המעשה הזה היה הרבה מעבר לסיוע רפואי. הוא התקשה להבין כיצד חיילים המשתייכים לעם שהוצג בפניו כאויב מוכנים לסכן את עצמם למען משפחה מוסלמית שאינם מכירים. החסד והרחמים שגילה באותו יום הותירו בו רושם עמוק, והפכו לנקודת המפנה הראשונה במסעו לעבר היהדות.
מתוך הכרת הטוב החל אברהם לסייע לכוחות הביטחון הישראליים, להעביר התרעות על פעילות מחבלים ולפעול למניעת פיגועים. אלא שפעילותו לא נעלמה מעיניהם של אנשי חיזבאללה. בשנת תשמ"ה הוא נפל לידיהם, ומאותו רגע החל פרק של סבל נורא בחייו.
אנשי ארגון הטרור השליכו אותו לבונקר חשוך, שבו הוחזק בתנאים קשים ועבר עינויים ומכות אכזריות. אולם גם לאחר כל הייסורים הללו, המחבלים לא הסתפקו בכך. בניסיון לשבור את רוחו לחלוטין, הם הביאו למקום את בנו התינוק ושרפו אותו לנגד עיניו. האסון המזעזע הותיר את האב השבור מול כאב שאין מילים היכולות לתארו.
דווקא באותם ימים של חושך וייאוש החלה להתעורר בליבו אמונה עמוקה בכוחו של הבורא. בתוך הבונקר מצא ספר קוראן, ובו קרא את סיפור הצלתו של אברהם אבינו מכבשן האש. הסיפור עורר בו מחשבה שגם במקום שבו אין לאדם כל אפשרות להיחלץ בכוחות עצמו, הקדוש ברוך הוא יכול להושיעו.
הייסורים הקשים הביאו אותו פעמיים לנסות לשים קץ לחייו באמצעות חבל, אך בשתי הפעמים נקרע החבל. אברהם ראה בכך אות משמיים. במקום להיכנע לייאוש, החל לשפוך את ליבו בתפילה ובבכי, כשהוא מתחנן לפני בורא עולם שיציל אותו מן התופת.
ואז הגיע הרגע שהפך לאחד האירועים המופלאים ביותר בסיפור חייו. אחד המחבלים קיבל הוראה להוציאו להורג. הוא ניגש אל אברהם כשהוא חמוש ברובה, קרא פסוק, הצמיד את קנה הנשק לראשו ולחץ על ההדק. אלא שלהפתעתו, לא נורתה ירייה.
המחבל ניסה שוב, אך גם בפעם השנייה הנשק לא פעל. הוא הרים את הרובה כלפי מעלה, דרך אותו מחדש, והפעם נפלט כדור. משנוכח שהנשק תקין, שב וכיוון אותו לעבר ראשו של האסיר. אלא שגם בניסיון השלישי נתקע הרובה, והירייה לא נורתה.
עבור אברהם לא היה ספק במשמעות האירוע. לאחר שראה כיצד הנשק פועל כאשר הוא מכוון כלפי מעלה, אך מסרב לירות כשהוא מוצמד לראשו, התחזקה בו ההכרה כי חייו נתונים בידי הקדוש ברוך הוא, וכי ההשגחה הפרטית מלווה אותו גם במעמקי הבונקר.
שנה ושנים עשר ימים חלפו עליו בשבי חיזבאללה, עד שזכה לצאת לחופשי. למרות העינויים, האובדן והסכנה שעדיין ריחפה מעל ראשו, הוא לא הפסיק לפעול למען הצלת חיי יהודים.
באחד המקרים נודע לו על תוכנית של עשרות מחבלים לבצע פיגוע התאבדות קשה נגד כוחות צה"ל. אברהם הבין שעליו להעביר את המידע במהירות, אך הדרך אל החיילים הישראלים הייתה רצופה סכנות. הוא נשא תפילה לקדוש ברוך הוא וביקש שיפתח לפניו נתיב להצלת החיילים.
לאחר מכן יצא למסע מסוכן של עשרות קילומטרים, שבמהלכו הצליח לחצות ארבעה קווי חזית של כוחות סוריים ומחבלים. למרות הסכנה שבכל מעבר, הגיע לבסוף אל כוחות צה"ל והעביר את האזהרה. בהמשך, לנוכח האיומים על חייו, דאגו כוחות הביטחון להעלותו לארץ ישראל.
אלא שההגעה לארץ הקודש הייתה עבורו תחילתו של מסע נוסף, הפעם מסע רוחני. אברהם ביקש להתקרב לבורא עולם ולמצוא את האמת, ובמהלך חיפושיו נזכר בחלום יוצא דופן שחלם עוד בימי שהותו בלבנון.
בחלומו ראה אבנים עתיקות, ובמרכזן אבן שעליה נחרתו המילים "השם אחד ושמו אחד". המראה נחקק בזיכרונו, אף שבאותה עת לא ידע מה משמעותו ולאן הוא עתיד להוביל אותו.
כאשר הגיע למועצה הדתית בעיר הקודש צפת כדי לפתוח בהליכי הגיור, ציפתה לו הפתעה עצומה. מעל שער הכניסה הבחין באבן שעליה הופיעו אותן מילים שראה בחלומו. לדבריו, הייתה זו בדיוק האבן שנגלתה לעיניו עוד בהיותו בלבנון.
המפגש המפתיע חיזק בו את התחושה שכל המאורעות שעבר, החל מהצלת אשתו בידי חיילי צה"ל ועד לרגעי האימה בשבי, היו חלק מדרך ארוכה שהובילה אותו אל חיק היהדות. כעבור שלושה ימים הושלם גיורו כדת וכדין, והוא זכה להיכנס תחת כנפי השכינה.
כיום חי אברהם סיני כיהודי שומר תורה ומצוות, מקדיש מזמנו ללימוד התורה ומקפיד על תפילותיו. מי שבעבר חי בכפר עוין בלבנון, עבר את זוועות השבי וניצל שוב ושוב מסכנת מוות, נושא כעת תפילה יומיומית לישועת עם ישראל ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.
✍️ נא לשמור על שיח מכבד, ללא לשון הרע, רכילות או פגיעה בזולת. תגובות שאינן עומדות בכללים יימחקו.