פרצת אבטחת מידע חמורה מסעירה את דנמרק, לאחר שהתברר כי גורמים בלתי מורשים הצליחו להשיג מידע אישי על כ-8.8 מיליון בני אדם מתוך מרשם האוכלוסין המרכזי במדינה (CPR). בין הפרטים שנחשפו נמצאים שמות מלאים, כתובות מגורים ומספרי זיהוי אישיים.

אחד הממצאים החריגים בפרשה נוגע לרמת האבטחה של החברה שדרכה התאפשרה הגישה למידע. על פי דיווח של סוכנות הידיעות Ritzau, שפורסם באתר Copenhagen Post והתבסס על תחקיר העיתון הדני Politiken, לפחות שלושה חשבונות בחברת שירותי המידע Pays ApS השתמשו בסיסמה הפשוטה "123456". אחד מהם אף היה חשבון בעל הרשאות מנהל.

החברה, שמשרדיה נמצאים בעיר אודנסה, החזיקה בהרשאת גישה חוקית למרשם האוכלוסין. בשיחה עם רשת TV 2 אישרו נציגיה כי ההרשאה שניתנה לחברה נוצלה בידי גורמים שלא היו מוסמכים להשתמש בה.

על פי הפרטים שנחשפו, הפעילות החריגה החלה ב-10 בספטמבר ונמשכה יותר משלושה שבועות. רק ב-2 באוקטובר זיהתה הנהלת המרשם את הגישה החשודה, ובמהלך סוף השבוע שלאחר מכן התברר היקף החשיפה. בעקבות הגילוי נחסמו הרשאות הגישה של החברה למאגר ונפתחה חקירת משטרה.

בתוך כך, אדם שזהותו אינה ידועה פנה לעיתון Politiken וטען כי הוא עומד מאחורי החדירה למערכת. לדבריו, הוא הצליח להיכנס באמצעות פרטי התחברות של עובד לשעבר, שנחשפו בעבר במסגרת דליפת מידע אחרת.

אותו אדם סיפר כי לאחר שהשיג גישה למערכת, פיתח תוכנות שאפשרו לו לשלוף את הנתונים ולשמור אותם מחוץ למאגר. הוא אף טען כי אין בכוונתו למכור את המידע או לפרסם אותו. עם זאת, הרשויות לא אישרו את זהותו של הדובר או את מלוא הפרטים שמסר בנוגע לאופן ביצוע התקיפה.

נתון נוסף שממחיש את היקף האירוע הוא מספר האנשים שפרטיהם נחשפו, הגבוה משמעותית ממספר תושבי דנמרק, העומד על כשישה מיליון. הסיבה לכך היא שמרשם האוכלוסין כולל גם פרטים של אנשים שהלכו לעולמם או עזבו את המדינה.

שרת הדיגיטציה הדנית, כריסטינה אגלונד, הגדירה את הפרשה כאירוע חמור ביותר. במקביל, הרשויות פרסמו אזהרה לציבור מפני ניסיונות הונאה אפשריים בעקבות חשיפת המידע.

האזרחים התבקשו שלא למסור סיסמאות או פרטים חסויים לאנשים הפונים אליהם, גם במקרים שבהם הפונה מציג מידע אישי מדויק, כמו שם, כתובת או מספר זיהוי. ההנחיה נועדה למנוע מצב שבו גורמים עוינים ינצלו את הנתונים שנחשפו כדי להתחזות לגורמים אמינים ולהשיג מידע רגיש נוסף.