כבר מגיל צעיר בלטה אצל רחלי תכונה מיוחדת שלא רואים בכל יום, ולא אצל כל אחת. ביום בת המצווה שלה, כשהקשיבה להרצאה בנושא "אוזניים נקיות" - שמירת השמיעה מדיבורים אסורים, משהו במילים האלה נגע בנשמתה, והיא קיבלה על עצמה החלטה אמיצה: לשמור על השמיעה שלה נקייה וטהורה.
האחיות שלה צחקו, החברות התפלאו, אבל רחלי לא ויתרה. השנים עברו, רחלי גדלה, והקבלה שלה עודנה מלווה אותה.
יום אחד, לאחר שהתארסה, נסעה רחלי במונית שירות לטבריה במיוחד כדי לבשר לדודתה את הבשורה. וכמנהגה, שמה אוזניות והקשיבה לשיעור תורה בניסיון להתנתק מרעשי הדרך.
אבל בתוך המונית החלה להתנגן מוזיקה רועשת עם מילים לא ראויות. רחלי הרגישה שזה מפריע לה, ופנתה בעדינות לנהג בבקשה להחליף תדר, אבל הנהג רק גיחך לשמע הבקשה המוזרה, לקול צחוקם של שאר הנוסעים.
רחלי ביקשה שוב, והפעם בתקיפות: "אם אתם לא מכבים את הרדיו - אני יורדת כאן". לנהג זה לא הזיז: "בבקשה, תרדי, רק שיהיה ברור שאת לא מקבלת את הכסף בחזרה!".
"אני לא רוצה את הכסף", ענתה רחלי, "אני רק רוצה לשמור על העקרונות שלי".
ואכן, היא ירדה מהמונית באמצע הדרך, במקום לא מוכר. תוך דקות ספורות עצרה לידה מונית אחרת, עם נהג אדיב ואווירה שקטה.
ליד רחלי ישבה אישה מבוגרת בשם טובה, והשתיים התחילו לדבר על דא והא. "אני חייבת לספר לך משהו", אמרה האישה. "אבא שלי היה עני מרוד, שנושע בזכות תפילה בציונו הקדוש של רבי מאיר בעל הנס. בצוואה שלו הוא ביקש מאיתנו: בכל שנה תמצאו כלה שצריכה עזרה, ותדאגו לה מ-א' ועד ת' כולל שכר דירה לשנה שלימה. תגידי, רחלי, מה איתך? מתי את מתחתנת?"
בביישנות סיפרה לה רחלי שרק שלשום היא התארסה, ואתמול היא הסתובבה בגמ"חים לשמלות כלה בניסיון למצוא משהו בתקציב הקטן שלהם.
"רחלי, את לא צריכה שום גמ"ח! את היא המתנה שרבי מאיר שלח לי מן השמיים! אנחנו נדאג לך ולחתונה שלך!"
רחלי ירדה מהמונית עם דמעות של התרגשות. עכשיו היא הבינה שכל זה קרה מפני שהיא לא ויתרה על העקרונות שלה כמה דקות קודם לכן.
כל החלטה טובה שאדם מקבל על עצמו, גם כשקשה וגם כשלועגים לו, הופכת לכוח שמלווה אותו. מי ששומר על הגבולות והערכים שלו, אף פעם לא מפסיד. בסוף הוא מבין כמה זה היה שווה.
