סיפור מרגש ומטלטל במיוחד שחשף איש הרשת טל סמל מעניק לנו הצצה נדירה לכוחה העצום של מצוות פדיון שבויים ולגדולתו של מתן בסתר. זהו סיפור על אדם שהציל נפש אחת מישראל בסתר, והחסד שזרע המשיך להצמיח פירות גם עשרות שנים לאחר מכן.
מעשה שהיה כך היה. לפני שנתיים הגיע טל סמל לסעודת השלושים שנערכה לזכרו של יקיר השכונה, צורי יצחק בן רחל זיגדון זכרו לברכה. במהלך הסעודה הבחין טל בתופעה יוצאת דופן. בנו של המנוח הגיש לשולחנות דגי לברק מובחרים ומשובחים בשפע רב. למראה המיוחד הזה הייתה סיבה כמוסה ומרגשת, אשר התגלתה רק בתום ימי השבעה.
אל ביתו של טל סמל הגיעה אישה מבוגרת כבת 70 שנה, ומאחוריה עמד בנה כבן 45. בידיהם החזיקו שבעה דגי לברק טריים ומוכנים. האישה, אלמנה תושבת העיר דימונה, ביקשה לשתף בסיפור מדהים שהיה נצור בלבה במשך 27 שנים תמימות, סיפור שאיש לא ידע עליו עד לאותו יום.
27 שנים קודם לכן, בנה היחיד של אותה אלמנה הסתבך בפרשייה חמורה ביותר ביפן. הרשויות במדינה הזרעונית דרשו להטיל על הבן עונש חמור של מאסר עולם. האם הכאובה, שראתה את עולמה חרב עליה, ארזה את חפציה ונסעה עד ליפן הרחוקה בניסיון נואש להציל את בנה. היא ניסתה לפעול בכל דרך אפשרית. היא שוחחה עם אנשי העולם התחתון המקומיים ועם אנשי המשטרה, אך כל מאמציה עלו בתוהו וגורל הבן נראה אבוד.
בצר לה, פנתה האם לסוחרים יהודים בשוק ביפן. הם הקשיבו לבכייה ואמרו לה כי ישנו רק אדם אחד בעולם שמסוגל לעזור לה, אך ישנה בעיה. הם סיפרו על אדם בשם צורי זיגדון, אשר שלט במשך עשרים שנה בכל השווקים והעסקים ביפן. אולם שלוש שנים קודם לכן עבר צורי שינוי רוחני עצום, חזר בתשובה שלמה, מכר את כל עסקיו במחצית המחיר, ועבר להתגורר בצניעות ברחוב פרס נובל בעיר ראשון לציון.
האם השבורה לא ויתרה. היא חזרה לארץ ונסעה בקווי אוטובוס מדימונה ישר לביתו של צורי. כשהגיעה לביתו, פרצה בבכי תמרורים והתחננה על חיי בנה היחיד. צורי נכנס לחדרו, ביצע שיחות טלפון במשך כחצי שעה, ויצא עם חיוך גדול. הוא אמר לה כי הצליח להפחית את השוחד הנדרש לחמישים אלף דולר, וכי אדם בשם סוזוקי ידאג להביא את הילד לשדה התעופה.
כששמעה האם את הסכום, התייפחה ואמרה כי אין לה אפילו דולר אחד, והיא הגיעה באוטובוסים בדימונה. צורי ביקש ממנה להמתין בסלון, נכנס שוב לחדרו ולמשך שעה וחצי ערך שיחות נוספות. כשיצא, בישר לה כי הצליח להוריד את השוחד לעשרת אלפים דולר בלבד.
האם הנרגשת נפלה על ברכיה, חיבקה את רגליו ונישקה אותן בבכי: צורי, אין לי אפילו מאה דולר! הצל לי את בני היחיד!
צורי ביקש ממנה להמתין, נכנס לחדרו, פתח את הכספת הפרטית שלו, הוציא מתוכה עשרת אלפים דולר במזומן מכיסו, שם אותם בידה ואמר לה: לכי ושחררי את בנך. האישה הבטיחה בבכי כי תחזיר לו כל שקל, אך צורי ענה בנחרצות: את מצוות פדיון שבויים הזו לא תקחי ממני בחיים, ושלא תעיזי להתקשר אליי להחזיר את הכסף.
הבן שוחרר, חזר לארץ, התחתן והביא לעולם שבעה ילדים. על כל נכד שנולד, טיגנה האם דג לברק לכבוד המציל. בסעודת השלושים הביאה האם את הדגים כדי להגיד לבנו של צורי: אבא שלך לא סיפר לך, אבל דע לך כי בן אדם שעושה מעשים טובים, אחרי שהוא נפטר זה בא לילדיו ולנכדיו.
