התלמיד גילה שעלה בטעות לבמה - התגובה שלו הפתיעה אפילו את המנהל

מדי שנה נערך מבחן פומבי לתלמידי כיתה ח' ברשת 'בני יוסף'. האירוע המרגש ניכר היטב בפניהם הטהורות של התלמידים, בעיניהם הבורקות ובתווי הפנים ששילבו ריכוז עמוק לצד נחת רוח עצומה.

סיפור מיוחד ומהמם, שסיפר המפקח הרב יקיר יקותיאל כהן, יכול ללמדנו יותר מכל על טוהר החינוך ועל מידות הנפש הנאצלות להן זוכים תלמידי הרשת.

שיאו של האירוע מגיע עם הכרזת שמות התלמידים המצטיינים העולים משלב א' לשלב ב', רגע שבו הדרמה באולם מגיעה לשיאה. בעוד ששלב א' מתקיים מתוך האולם ומשתתפים בו רוב ככל היושבים, הנבחנים אינם נמצאים בפרונט ולא תמיד ברור מיהו התלמיד ואיזה תלמוד תורה הוא מייצג.

לעומת זאת, בשלב ב' מוכרזים שמות התלמידים הנבחרים, שמותיהם מתנוססים בגאון על גבי מסכי הענק, וכמאה נערים עולים אל הבמה, יושבים באופן מדורג כשפניהם מופנות אל הקהל, אל חבריהם ואל רבותיהם. זהו שיא היוקרה וההתרגשות במושגים של נער בכיתה ח'.

הסיפור הבא אירע באמת. באחד מתלמודי התורה שבפיקוחו של הרב כהן, התחרתה בשלב א' קבוצה גדולה יחסית של תלמידים. כאשר הוכרז שמו של אחד התלמידים, הוא עלה לבמה אחר כבוד והתיישב במקומו.

לפתע נדרך מנהל תלמוד התורה, שנזכר כי בקבוצה המייצגת יש תלמיד נוסף בעל שם זהה לחלוטין. המנהל תהה כיצד ניתן לדעת מי משניהם הוא זה שזכה באמת לעלות לשלב הבא.

לאחר בירור קצר מאחורי הקלעים התגלתה הטעות המביכה: התלמיד שכבר ישב על הבמה לא היה התלמיד שהצטיין ביותר.

המנהל, ששידר קור רוח מופתי, הבין כי עליו לעשות צדק אך לעשות זאת ברגישות ומבלי לפגוע באף אחד מהנערים. הוא קרא לתלמיד הזוכה האמיתי וביקש ממנו להתלוות אליו אל מאחורי הקלעים, ו ב מ ק ב י ל סימן לתלמיד שעל הבמה לגשת אליהם.

המנהל הסביר ברגישות כי נפלה טעות מצערת והתלמיד שזכה בפרס הוא חברו בעל השם הזהה.

באותו רגע נרשמה מבוכה קלה, אך מהר מאוד התעשת התלמיד שעל הבמה והכריז מיד ובחיוך: "בשמחה רבה אפנה את מקומי לחברי הזוכה".

אך כאן, כפי שמספר הרב כהן, רק התחילה הדרמה האמיתית. התלמיד המצטיין ששמע זאת סירב בשום אופן שחברו יירד מהבמה בגללו, וטען בלהט כי מאחר שחברו כבר עלה וזכה לכבוד, הוא זה שייצג את הכיתה ואת תלמוד התורה כולו.

המצב הגיע לידי כך שאף אחד משני הנערים לא היה מוכן לוותר על הזכות לוותר לחברו.