הדלקת נר נשמה היא מנהג שמלווה את עם ישראל זה דורות, בעיקר בימי זיכרון ואבל. אבל מתי בדיוק מדליקים אותו, מה מקור המנהג והאם נורה חשמלית יכולה לשמש במקום נר רגיל? הנה 10 עובדות שכדאי להכיר.
1. הפסוק שמזוהה עם המנהג
אחד המקורות להדלקת נר לזכרו של נפטר הוא הפסוק המוכר מספר משלי: "נר ה' נשמת אדם". גם במשנה במסכת ברכות ניתן למצוא רמז למנהג: "אין מברכין בורא מאורי האש במוצאי שבת על הנר של מתים."
2. לא רק ביום השנה לפטירה
המועד המרכזי שבו נהוג להדליק נר נשמה הוא היארצייט, יום השנה לפטירתו של קרוב משפחה. עם זאת, זהו לא הזמן היחיד שבו נוהגים לעשות זאת. נרות נשמה מודלקים גם במהלך שבעת ימי האבלות.
3. הנר יכול לדלוק גם שבוע שלם
נרות הנשמה הנפוצים מיועדים לבעירה שנמשכת מעט יותר מיממה. לצד אלה קיימים נרות שיכולים לדלוק במשך שבוע שלם, ובהם נהוג להשתמש בעיקר בבית האבל בתקופת השבעה.
4. גם בבית וגם ליד הקבר
אין מקום אחד בלבד שבו נהוג להדליק את נר הנשמה. ניתן להדליקו בבית, ויש הנוהגים לעשות זאת גם בסמוך לקברו של הנפטר.
5. המנהג שמופיע בשולחן ערוך
בשולחן ערוך, בסימן תר"י, מוזכר מנהג הדלקת נר נשמה בבית הכנסת בערב יום הכיפורים עבור אב ואם שנפטרו. המהרש"ל ציין כי ברחבי ארץ אשכנז נהגו להדליק בבית הכנסת נר בערב שבת ביום פטירת האב או האם.
6. נר מיוחד ליום הכיפורים
ביום הכיפורים נהוג להדליק נר המכונה "נר החיים". אחד הטעמים לכך הוא הצורך באש שעליה ניתן יהיה לברך במוצאי הצום ולהשתמש בה להבדלה. לפי המנהג, כל איש נשוי מדליק נר כזה, ומי שאחד מהוריו או שניהם נפטרו מדליק נר נוסף לעילוי נשמתם.
7. גם במועדים שבהם אומרים יזכור
יש הנוהגים להדליק נר נשמה בכל אחד מהמועדים שבהם נאמרת תפילת יזכור בבית הכנסת. מדובר ביום הכיפורים, שמיני עצרת, שביעי של פסח וחג השבועות.
8. כך תואר המנהג ב"ארחות חיים"
עדות נוספת למנהג מופיעה ב"ארחות חיים", שם נכתב: "כתב רבנו אשר, נוהגים שכל אחד מדליק נר בערב יום הכפורים לכפר על אביו ואמו, כי כבוד הוא להשם יתברך, שנאמר באורים כבדו ה'. ומנהג ישראל תורה הוא".
9. אין נר רגיל? אפשר גם בחשמל
הדלקת נר נשמה נחשבת למנהג טוב שהשתרש במשך דורות ולא למצווה ממש. מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל פסק כי אפשר לקיים את מנהג הדלקת הנר לעילוי נשמת ההורים גם באמצעות נרות חשמליים.
בבית הכנסת אף קיימת עדיפות רבה לשימוש בחשמל, כדי שהנרות וריח השעווה לא יפריעו למתפללים העוסקים בלימוד תורה.
10. מה חשוב אפילו יותר מהדלקת הנר?
לצד מנהג הדלקת הנר, מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל הדגיש את הזכות שנגרמת לנפטרים באמצעות לימוד התורה.
"וכן מצווה גדולה לתרום מעות לבתי מדרשות לצורך הוצאות החשמל והתאורה, שעל ידי זה יוכלו לעסוק בתורה, ובכך תגרם נחת רוח להורים הנפטרים ויהיו עליו למליצי יושר".
עוד כתב: "יש לציין, כי עיקר הזכות להורים ולמורים בגן עדן, היא שיהיו בניהם ובנותיהם ותלמידיהם עוסקים תמיד בתורה, ואין לשער גודל השמחה והתועלת שמביאים בנים ותלמידים לנשמות קודמיהם על ידי עסק התורה, שמעלתה גדולה בהרבה מעניין הדלקת הנר, (וכן מעניין אמירת הקדיש), כי נר ה' נשמת אדם, שממשיכים בניו ותלמידיו לעסוק בתורה, ובפרט מי שעוסק בתורת רבותינו, שעל ידי זה שהוא עוסק בתורתם, שפתותיהם דובבות בקבר, וזכותם תעמוד לו עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן".
