הלילה שיא בשמי ישראל: עד 150 מטאורים בשעה צפויים להיראות

שמי ישראל צפויים לספק בימים הקרובים מחזה מרשים במיוחד, עם הגעתו לשיא של מטר המטאורים השנתי הפרסאידים. בתנאים מיטביים ניתן יהיה להבחין בעד כ 150 מטאורים בשעה, כאשר שיא הפעילות צפוי בלילה שבין שלישי לרביעי, 12 באוגוסט.

מטר הפרסאידים מופיע מדי שנה בין 17 ביולי ל 24 באוגוסט למניינם, אולם בשנת 2026 עיקר הפעילות מתרכז בין 9 ל 13 באוגוסט. גם בלילות שלפני השיא ואחריו ניתן יהיה לראות מטאורים, אך הלילה של 12 באוגוסט צפוי להיות המרשים ביותר.

מתי כדאי לצאת לצפות?

השעות המומלצות ביותר הן שעות החשיכה. ככל שמתרחקים מאורות הערים ומגיעים לאזור חשוך יותר, כך גדל הסיכוי לראות מספר רב יותר של מטאורים.

השנה צפויים גם תנאי ירח נוחים במיוחד. הירח יהיה סמוך למולד וישקע בשעה מוקדמת, כך שאורו כמעט שלא צפוי להפריע לצפייה.

במקום חשוך לחלוטין וללא זיהום אור, קצב המטאורים עשוי להגיע בשיא לכ 150 בשעה. מטאורי הפרסאידים חודרים לאטמוספרה במהירות של כ 59 קילומטרים בשנייה.

אין צורך בטלסקופ, במשקפת או בציוד מיוחד. מומלץ להגיע למקום חשוך, להימנע ככל האפשר משימוש בטלפון או בפנסים ולהמתין כחצי שעה עד שהעיניים יסתגלו לחשיכה. לאחר מכן ניתן פשוט לשכב ולהביט אל השמיים.

לאן כדאי להסתכל?

מטאורי הפרסאידים יכולים להופיע באזורים שונים של שמי הלילה, ולכן אין צורך למקד את המבט בנקודה אחת.

עם זאת, הכיוון המומלץ ביותר הוא צפון מזרח, באזור קבוצת הכוכבים פרסאוס, שממנה נראה כאילו המטאורים יוצאים. מכאן גם שמו של המטר.

איפה כדאי לצפות בישראל?

הכלל המרכזי הוא להתרחק ככל האפשר מזיהום האור של הערים. אזורי המדבר בדרום נחשבים לאידיאליים לצפייה, ומכתש רמון הוא אחת האפשרויות הבולטות, בין היתר בשל היותו שמורת אור כוכבים בינלאומית.

במכתש רמון קיימים מספר חניוני לילה מוסדרים שמתאימים ללינה ולצפייה בכוכבים, בהם חניון גוונים, חניון הגבס הפנימי, חניון מחצבות הגבס, חניון בארות, חניוני נקרות מערב הפנימי והחיצוני וחניון הר ארדון.

בחלק מהמקומות נדרש תיאום או רישום מראש, ובחלקם ניתן להגיע רק באמצעות רכב 4X4.

למי שמעוניין להגיע לצפייה בלבד ב 12 באוגוסט, ללא לינה, קיימות גם נקודות מאושרות במנסרה, אבן רוח מים בחניה בלבד, תצפית נשרים וגן לאומי צבעי מכתש רמון. באזורים אלה אין להקים אוהלים או להדליק אש.

אפשרויות נוספות נמצאות לאורך כביש 171, בהן חניון בורות לוץ, מחנה שידרית, חניון נחל ניצנה שאליו נדרש רכב 4X4, וחניון נחל עקרב, שהגישה אליו אפשרית רק באור יום וברכב שטח מתאים.

גם בבקעת צין קיימות נקודות מתאימות לצפייה, ובהן חניון הסרפנטינות וחניוני חוד עקב, עין זיק והמשטחים הלבנים. בחלק מהמקומות מומלץ להגיע ולהתמקם לפחות שעה לפני השקיעה.

יוצאים למדבר? אלה הדברים שכדאי לקחת

בסוכנות החלל הישראלית ממליצים להצטייד בשמיכת פיקניק או מחצלת, מזון, שתייה ופנס המכוסה בצלופן אדום. תאורה אדומה מאפשרת להתמצא בשטח מבלי לפגוע באופן משמעותי בהסתגלות העיניים לחשיכה.

למגיעים למכתש רמון חשוב לזכור כי מדובר בשמורת טבע, ולכן הצפייה והשהייה מותרות רק בנקודות המאושרות. אין להתמקם בצדי הדרכים, ומומלץ להגיע לחניונים לפני רדת החשכה כדי לצמצם את זיהום האור מפנסי המכוניות.

הלינה בחניון בארות מחייבת הזמנה מראש. לחניון הר ארדון יש להגיע לפני רדת החשכה, וחניון נקרות מערב הפנימי קטן במיוחד ולכן מומלץ להגיע אליו מוקדם. חלק מדרכי הגישה באזור מתאימות לרכבי 4X4 בלבד.

ומה בעצם רואים בשמיים?

למרות הכינוי המוכר "כוכבים נופלים", אין מדובר בכוכבים. מטאורים הם חלקיקים קטנים, החל מגרגרי אבק ועד גושי סלע, שנכנסים במהירות גבוהה לאטמוספרה של כדור הארץ.

החיכוך גורם להם להתחמם וליצור את פסי האור שנראים בשמי הלילה.

מטר הפרסאידים נוצר כאשר כדור הארץ חוצה את שובל החלקיקים שהותיר אחריו השביט סוויפט טאטל. בכל שנה, כאשר כדור הארץ עובר באזור הזה במסלולו סביב השמש, חלקיקי אבק וסלע נכנסים לאטמוספרה ויוצרים את מטר המטאורים.