32 שנים אחרי: הצהרה חדשה על רצח ארי הלברשטאם
גשר ברוקלין (צילום: barbaracamarac/shutterstock)

חדשות בעולם

32 שנים אחרי: הצהרה חדשה של התובע הפדרלי על רצח ארי הלברשטאם הי"ד

התובע הפדרלי של ניו יורק הצהיר כי אילו הפיגוע האנטישמי שבו נרצח הנער היה מתרחש כיום, הרשויות היו פותחות בחקירה פדרלית כפשע שנאה, בהתאם לכלים המשפטיים הקיימים כיום.

עמית רוזנברג
הוספת תגובה
32 שנים אחרי: הצהרה חדשה על רצח ארי הלברשטאם
גשר ברוקלין (צילום: barbaracamarac/shutterstock)
אא

יותר משלושה עשורים לאחר רצח הנער ארי (אהרן יוסף) הלברשטאם הי"ד בפיגוע הירי על גשר ברוקלין, מגיעה אמירה רשמית שמעוררת עניין מחודש בפרשה. התובע הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק, ג'יי קלייטון, אמר כי אילו הפיגוע היה מתרחש כיום, הרשויות הפדרליות היו חוקרות אותו כפשע שנאה פדרלי, בהתאם לכלים המשפטיים הקיימים כיום.

את הדברים אמר קלייטון במהלך אירוע שעסק במאבק בפשעי שנאה ובאנטישמיות, שבו התייחס לפרשת הלברשטאם כאחד המקרים המכוננים בתולדות המאבק באלימות אנטישמית בארצות הברית.

"אם המתקפה הזו הייתה מתרחשת היום, עם הכלים והמסגרת המשפטית שיש לנו כיום, היינו חוקרים אותה כפשע שנאה פדרלי", אמר התובע הפדרלי, והוסיף כי כיום רשויות האכיפה מחזיקות בסמכויות רחבות יותר להתמודדות עם עבירות שמקורן בשנאה על רקע דת, גזע או לאום.

ארי הלברשטאם נרצח בשנת 1994, כשהיה בן 16 בלבד. הוא נפצע אנושות לאחר שמחבל פתח באש לעבר רכב שבו נסעו תלמידי ישיבה, בדרכם חזרה מביקור אצל הרבי מליובאוויטש. חמישה ימים לאחר מכן נפטר מפצעיו. המחבל, ראשיד באז, הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.

במשך שנים נאבקה אמו של ארי, דבורה הלברשטאם, להכרה בכך שבנה נרצח בשל היותו יהודי וכי מדובר בפיגוע אנטישמי. מאבקה הוביל בהמשך להכרה של משרד המשפטים האמריקני באירוע כמעשה טרור, והפרשה הפכה לאחד המקרים המרכזיים שהשפיעו על ההתייחסות של רשויות החוק לפשעי שנאה בארצות הברית.

דבריו של קלייטון אינם משנים את פסק הדין שניתן בפרשה, אך הם משקפים את השינוי שחל במערכת אכיפת החוק האמריקנית מאז שנות התשעים. כיום, במקרים שבהם קיים מניע אנטישמי או מניע של שנאה כלפי קבוצה מוגנת, רשויות האכיפה הפדרליות בוחנות אפשרות להעמיד לדין גם במסגרת חוקי פשעי השנאה.

האמירה הרשמית של התובע הפדרלי נתפסת בעיני רבים כהכרה נוספת בכך שהפיגוע שבו נרצח ארי הלברשטאם היה ביטוי מובהק של אנטישמיות, וכי לו היה מתרחש בימינו, היה זוכה לטיפול משפטי רחב יותר במסגרת החקיקה הפדרלית נגד פשעי שנאה.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי