הרב שמעון אגסי זצוק"ל - מאור התורה והקבלה ביהדות בבל

112 שנים להסתלקותו - ח' באב ה'תרע"ד

בעיר בגדאד שבבבל האיר אורם של גדולי תורה וצדיקים, וביניהם הרב הגאון המקובל רבי שמעון אגסי זצוק"ל, הידוע בכינויו "הרשב"א".

הרב אגסי היה ראש ישיבה, מקובל, דרשן ופייטן, אשר הקדיש את חייו לעמל התורה, להרבצתה ולחיזוק קהילת ישראל. הוא היה בן דורם של רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל ה"בן איש חי", ושל המקובל רבי יהודה פתיה זיע"א.

ביום ח' באב ה'תרע"ד (31 ביולי 1914 למניינם) נסתלק לבית עולמו בגיל 62. גם כיום, תורתו וספריו הקדושים ממשיכים להוות מקור של לימוד וחיזוק בעולם התורה.

הרב שמעון אגסי נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בעיר בגדאד למשפחת סוחרים.

כבר בילדותו ניכרו בו אהבת התורה ושקידה מיוחדת. למרות הציפייה שיסייע בפרנסת המשפחה, בחר להמשיך בדרך התורה ולהקדיש את חייו ללימוד.

הוא למד במדרש בית זלכה שבבגדאד אצל גדולי החכמים, ושם גדל והתחנך בעולמה של תורה.

הרב שמעון אגסי זצוק"ל זכה לקבל תורה מגדולי חכמי בבל, ובהם הרב עבדאללה סומך זצוק"ל, בעל הספר "זבחי צדק", וכן הרב יצחק חכם מרדכי חכם ששון.

כבר בילדותו ובנעוריו עסק בתורת הנסתר והעמיק בספרי הקבלה. הוא היה קשור בקשרי תורה והערכה עמוקים עם רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל ה"בן איש חי".

הרב שמעון אגסי הפליג במעלתו של רבנו יוסף חיים וכתב כי יש בו בחינה של יוסף הצדיק. הוא ביאר קווים מקבילים בין השניים: כשם שיוסף הצדיק עבר ניסיון וישב בבית האסורים בעקבות עלילה, כך גם רבנו יוסף חיים עבר ניסיון של עלילת שווא. כשם שיוסף הצדיק נפל לבור בתחילת דרכו, כך אירע לרבנו יוסף חיים בילדותו. עוד השווה בין העברת עצמות יוסף הצדיק לאחר פטירתו ממצרים לארץ ישראל, לבין העברת מקום קבורתו של רבנו יוסף חיים לאחר פטירתו.

רבים מבני קהילת בגדאד ראו בו כממשיך דרכו הרוחנית של רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל ה"בן איש חי", בהנהגת התורה ובחיזוק הקהילה.

בשנת ה'תרל"ט (1879) נשא לאישה את הרבנית רחל (צ'חלה), בת הרב עבדאללה בן אליה בחר.

חייו עברו ניסיונות קשים. שני בניו, מנשה ומאיר ששון חי, נפטרו בפתאומיות בעודם ילדים קטנים. לאחר מכן הגיע האסון הגדול בפטירת בנו אהרן בגיל 16, בערב חתונתו, במגפת הדבר.

האבל הגדול ליווה אותו והיה בין הגורמים שהביאו אותו לעסוק לעומק בענייני גלגולי נשמות ולחבר את ספרו הגדול "בני אהרן".

הרב שמעון אגסי עסק בספר "שער הגלגולים" לרבי חיים ויטאל, תלמיד האר"י הקדוש, וכתב עליו פירוש רחב ומעמיק.

לאחר שנים של עבודה הוציא לאור את חיבורו הקדוש "בני אהרן" בשנת ה'תרס"ח (1908), העוסק בענייני גלגולי נשמות על פי תורת האר"י הקדוש.

הרב שמעון אגסי פעל רבות למען חיזוק התורה בבגדאד. הוא היה בעל שקידה עצומה, מידות נעלות ויכולת להשפיע על שומעי לקחו.

הוא נשא דרשות, לימד תלמידים, כתב חידושי תורה והיה כתובת לשאלות רבות בענייני תורה והנהגה. לצד החיזוק בלימוד התורה, עודד את בני הקהילה לשלב תורה עם דרך ארץ, ללמוד מלאכה לפרנסתם ולבנות את חייהם מתוך יראת שמים.

הוא פעל יחד עם הנדיב מאיר אליהו להקמת ישיבת תומכי תורה להכשרת רבנים, וכן ייסד את אגודת "תומכי תורה", שסייעה בהחזקת תלמידי חכמים ומוסדות תורה.

דרשותיו השפיעו על בני הקהילה וחיזקו רבים ביראת שמים ובשמירת התורה.

הרב שמעון אגסי הותיר אחריו אוצרות תורה רבים:

• "בני אהרן" - פירוש על "שער הגלגולים" לרבי חיים ויטאל.

• "שם משמעון" - פירוש על ספר "עץ חיים".

• "אמרי שמעון" - חידושים, דרשות ופירושים.

• "זהב שבא" - תשובות וחקרי הלכה.

• "יסודי התורה" - ביאור על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם.

• "שמעו אמרי" - אסופת פיוטים ושירים.

הרב שמעון אגסי העמיד תלמידים גדולי תורה, ובהם:

• הרב יצחק נסים - הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

• הרב יעקב מוצפי - ראב"ד העדה החרדית הספרדית בירושלים.

• הרב סלמן חוגי עבודי - רבה של בגדאד וחבר מועצת הרבנות הראשית.

• הרב אפרים כהן - מראשי ישיבת פורת יוסף.

ביום ח' באב ה'תרע"ד (31 ביולי 1914 למניינם) נסתלק לבית עולמו הרב שמעון אגסי זצוק"ל בבגדאד, לאחר שחלה במגפת הדבר.

פטירתו הותירה חלל גדול בקרב יהודי בגדאד. רבי יהודה פתיה זיע"א, חברו ובן דורו, תיאר את הרב שמעון אגסי כאחד משני המאורות הגדולים שהאירו על העיר בגדאד, יחד עם רבנו יוסף חיים זיע"א, בעל ה"בן איש חי".

תורתו הקדושה, ספריו וחיבוריו ממשיכים להוות מקור של לימוד, חיזוק והעמקה בעולם התורה. במיוחד ספרו "יסודי התורה", העוסק בי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, ממשיך לחזק את יסודות האמונה בדורנו ולהזכיר את חשיבות הדבקות באמונה ובהכנה לקראת הגאולה.

חיבוריו ממשיכים ללמד ולהשפיע על לומדי התורה ושוחרי התורה הקדושה.

זכותו תגן על כל ישראל, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.