למה משה רבנו בחר להזכיר דווקא את הכישלונות לפני הכניסה לארץ?
למה משה רבנו בחר להזכיר דווקא את הכישלונות לפני הכניסה לארץ?

לקראת שבת

למה משה רבנו בחר להזכיר דווקא את הכישלונות לפני הכניסה לארץ?

בפרשת דברים מלמד משה רבנו כיצד להתמודד עם טעויות, משברים ונפילות מבלי לאבד תקווה | הרב יהונתן ענבה בתוכניתו המרתקת בערוץ 2000 מגלה מסר מעצים לכל יהודי מפרשת השבוע

הרב יהונתן ענבה
הוספת תגובה
למה משה רבנו בחר להזכיר דווקא את הכישלונות לפני הכניסה לארץ?
למה משה רבנו בחר להזכיר דווקא את הכישלונות לפני הכניסה לארץ?
אא

בפתח חומש דברים אנו מוצאים את משה רבנו נושא את נאום הפרידה שלו רגע לפני הכניסה לארץ ישראל. משה בוחר להזכיר לעם ישראל את כל התלאות והאירועים שעברו עליהם מאז יציאת מצרים, למרות שרוב הקהל שעומד לפניו הוא דור חדש שלא חווה את אותם אירועים. נשאלת השאלה לשם מה להזכיר את הכישלונות והנפילות של העבר, אך התורה מלמדת אותנו כי היא אינה רק ספר סיפורים אלא מדריך לחיים שנועד להפיק לקחים וללמוד כיצד לפעול נכון יותר.

משה רבנו מסביר לעם כי דווקא המדבר, אותו מקום שומם וחסר לחם ומים, היה המקום שבו הפכו מעבדים לעם סגולה וקיבלו את התורה. המסר הוא ברור: אסור למחוק את העבר גם אם הוא כולל קשיים ונפילות, שכן כל אלו הם חלק מתהליך הבנייה העצמית של האדם. לכל אדם יש את המסלול הייחודי לו שהקדוש ברוך הוא התווה עבורו, ואין טעם להשוות את עצמנו לאחרים שזכו למציאות חיים שונה.

החוכמה הגדולה היא לקחת את רגעי השפל ולמנף אותם לעלייה רוחנית עצומה. דוגמה מופלאה לכך אנו מוצאים אצל רבי שמעון בר יוחאי, אשר שהה במערה במשך שלוש עשרה שנים בתנאים קשים ביותר. כאשר יצא מהמערה כשגופו פצוע, הוא הסביר לחמיו כי דווקא הסבל והניתוק הם אלו שאפשרו לו להגיע להשגות תורניות גבוהות פי כמה ממה שהיה לו קודם לכן. מבחינתו, הקושי לא היה נפילה אלא הזדמנות ומקפצה להצלחה.

משה רבנו מלמד אותנו גם את אומנות התוכחה והשיח המכבד. הוא לא הטיח בעם את חטאיהם בצורה בוטה, אלא השתמש ברמזים ובשמות מקומות כדי לשמור על כבודם ולא להחזיר אותם אל תחושת האשמה של החטא. משה הבין שביקורת צריכה להגיע מתוך אהבה ורצון להיטיב, ולא מתוך כעס או רצון להיות צודק, שכן אדם שמרגיש מותקף יתגונן באופן אוטומטי ולא יוכל להקשיב.

רבים נוטים להתייאש לאחר נפילה, במיוחד בעלי תשובה שחשים שכל מה שבנו נהרס. אך רבי נחמן מברסלב מזכיר לנו כי אם הקדוש ברוך הוא משאיר אותנו בחיים, סימן שהוא עדיין מאמין בנו וביכולתנו לתקן. עלינו לאמץ את גישת ה"נקודות הטובות", להסתכל על כל מצווה קטנה שעשינו במהלך היום, בין אם מדובר בברכות השחר, קריאת שמע או אפילו חיוך לאחר, ולשאוב מכך כוח להמשיך הלאה.

אנו נמצאים בתקופת שבת חזון המזכירה לנו את חורבן בית המקדש, אך דווקא בשם החודש "אב" רמוזה האמונה כי אבינו שבשמיים מחכה לנו. למרות הגלות הארוכה, העובדה שאנחנו עדיין מתפללים ומאמינים מעידה על האור הגדול המסתתר בתוך החושך. יהי רצון שנלמד למנף את טעויות העבר לזכויות ונתקדם בדרך העולה לבניין הבית במהרה בימינו.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי