הרופא דרש תשלום בשבת - התשובה של האב גרמה לו לחזור בו

הייתה זו שבת רגילה, שקטה ומוארת בנרות, אך באותו בית בפתח תקווה השקט נשבר בבת אחת. ילד קטן שכב חולה, נשימתו כבדה ועיניו עצומות. האב, יהודי שומר שבת ואב לתריסר ילדים, לא היסס לרגע והזעיק עזרה.

אל הבית הגיע רופא בכיר, מומחה מהמרכז הרפואי בילינסון הסמוך, שהוזעק על כורחו למקום. הרופא עמד על סף הדלת, הביט בבני המשפחה ואמר בקרירות: "אתם יודעים שעליכם לשלם לי עכשיו מאתיים וחמישים שקלים, במזומן או בצ'ק, זה ברור לכם?". האב לא התווכח ולא הרים את קולו. הוא ניגש בשלווה, הוציא פנקס צ'קים ורשם סכום במהירות. הרופא נטל את הנייר, הציץ בו ופתח עיניים גדולות בתדהמה. על הצ'ק היה כתוב: אלף שקלים. "טעית!", קרא הרופא, "ביקשתי מאתיים וחמישים! למה שילמת פי ארבעה? יש לך שנים עשר ילדים, אתה יכול להרשות לעצמך לבזבז כך כסף?". האב הביט בו בעיניים רגועות והשיב: "לא טעיתי, עשיתי זאת בכוונה. אם הייתי כותב מאתיים וחמישים, הייתי צריך לרשום שלוש עשרה אותיות בעיצומה של השבת. כיוון שכתבתי אלף, נדרשו לי שלוש אותיות בלבד. האם לא שווה לי לשלם פי ארבעה למען כבוד השבת? היא יקרה בעיניי הרבה יותר מכסף".

הרופא המופתע סיים את הטיפול, חזר לביתו, הניח את הצ'ק על השולחן וסיפר על כך לאשתו. האישה הביטה בכתב היד, הסתכלה על בעלה ושאלה בשקט: "מה גורם לאדם לשלם סכום כזה בשביל להחסיר כמה אותיות?". כל אותו הלילה לא עצמו השניים עין. ביום ראשון הביא הרופא את הצ'ק לבית החולים, לא כדי להפקידו, אלא כדי להראות לכולם ולספר את הסיפור, לאחר שהבין כי ראה מחזה שכמותו לא ראה מעולם.

בחמישי בערב הם כבר עמדו יחד על סף דלת הבית. הרופא ואשתו. "אנחנו רוצים לחזור הביתה", אמר הרופא בקול שבור ורועד מרגש, "תלמד אותנו, בבקשה, מהי שבת". ללא נאומים, ללא ויכוחים וללא שכנועים, שלוש אותיות קטנות שינו חיים שלמים. אדם שמוכן לשלם פי ארבעה על אמונתו, אינו צריך להסביר אותה לעולם; היא כבר מדברת בעד עצמה.