
לקראת שבת

פרשת בלק מציגה את אחד האויבים המסקרנים ביותר שקמו לעם ישראל במדבר. למרות שלא יצא להילחם בחרב, בלק ניסה לפגוע בישראל בדרך אחרת - באמצעות כוח רוחני, קללות וכישוף. מי היה בלק, ומדוע חשש כל כך מפני עם ישראל? הנה שישה דברים שכדאי לדעת עליו.
על פי חז"ל, בלק היה במקור נסיך ממדין ולא בן מואב. בני מואב, שנכנסו לפחד גדול בעקבות התקדמות עם ישראל במדבר, החליטו למנות עליהם מלך זר, משום שראו בו גיבור מלחמה ובעל ניסיון שיוכל להתמודד עם האיום החדש. עצם ההחלטה להמליך אדם שאינו מבני עמם מלמדת עד כמה היו מבוהלים.
בלק לא פחד מישראל ללא סיבה. לאחר שראה את ניצחונם המוחץ של בני ישראל על סיחון מלך האמורי ועל עוג מלך הבשן - שני מלכים שנחשבו לעוצמתיים במיוחד - הבין שהסכנה מתקרבת גם אליו.
חז"ל מבארים שהוא זה שפנה לזקני מדין ואמר: "עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה". כשם שהשור מלחך את העשב ואינו משאיר אחריו דבר, כך חשש שישראל יכבשו את כל סביבתם ויכלו את משאביהם.
באופן מפתיע, מואב ומדין לא היו בעלי ברית. להפך - הם היו אויבים במשך שנים. אולם כאשר ראו את כוחו של עם ישראל, הניחו את המחלוקות בצד ושיתפו פעולה.
בלק פנה לזקני מדין כדי לברר מהו סוד כוחו של משה רבנו וכיצד ניתן להתמודד עם העם שנראה בלתי מנוצח.
כאשר שמע מפי זקני מדין שכוחם של ישראל אינו נובע רק מצבאם אלא בעיקר מכוח תפילתו של משה ומפיהם של ישראל, החליט בלק להשתמש באותו "שדה קרב" - אך מן הצד הטמא.
לשם כך הוא הזמין את בלעם, שנחשב לגדול המכשפים והקוסמים בדורו, בתקווה שקללותיו יצליחו במקום שבו הצבא לא יוכל.
למרות שבלעם הוא הדמות המפורסמת בפרשה, הזוהר הקדוש מגלה שגם בלק עצמו היה בעל כוחות כישוף גדולים, ואף למעלה מבלעם בתחומים מסוימים.
לפי הזוהר, היה בלק משתמש בציפור מכושפת כדי לגלות עתידות ולחשוף סודות נסתרים. יש המבארים שמכאן גם נובע הכינוי "בלק בן ציפור", כרמז לקשר שלו לאותה ציפור שבה השתמש לצורך כישופיו.
למרות כל ניסיונותיו לפגוע בעם ישראל, מזימתו של בלק נכשלה. במקום קללות יצאו מפיו של בלעם ברכות, והקב"ה הפך את הקללה לברכה.
לפי אחת הדעות במדרש, בלק הוא צור, אחד מחמשת מלכי מדין. משום כך, סופו היה שנהרג במלחמת מדין יחד עם שאר מלכי מדין ובלעם, כאשר בני ישראל יצאו לנקום את נקמת ה' בעקבות חטא בעל פעור.
סיפורו של בלק ממחיש כי גם מי שמנסה להילחם בעם ישראל באמצעות תחבולות, כישוף או מזימות נסתרות, אינו יכול לעמוד מול רצון ה'. דווקא הפרשה הנושאת את שמו מסתיימת בהפיכת הקללות לברכות - תזכורת לכך שכאשר הקב"ה חפץ לברך את עמו, אין כוח בעולם שיכול למנוע זאת.
מסרו שם של יקירכם שנפטר והעניקו לו זכות מיוחדת בעולם העליון >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו