מתנה קטנה לפני הנסיעה לתאילנד הפכה לרגע ששינה חיים

היא גדלה בבית חרדי, ספגה אמונה זכה והקימה בית נאמן בישראל.

עם השנים עברה עם בעלה למרכז הארץ והחלה לעבוד בחברת ביטוח, מקום שהיה שונה מאוד מהעולם שבו גדלה והתחנכה.

בהפסקות שבין שיחות הטלפון והטיפול במסמכים הייתה יושבת עם עובדות נוספות. רובן לא שמרו תורה ומצוות, אך היא לא הרגישה זרה ביניהן. בשקט, בפשטות ובמאור פנים הקשיבה, חייכה ויצרה קשר אנושי חם עם הסובבות אותה בזכות מידותיה הטובות.

כך נוצר גם הקשר עם שירה.

שירה הייתה שונה. כבר בתחילת ההיכרות הבהירה בעדינות: "רק דבר אחד, בלי דיבורים על דת".

היא קיבלה את הדברים כפי שהם, ללא ויכוחים וללא ניסיונות לשכנע. השיחות ביניהן נשארו פשוטות ואנושיות, על החיים, על העבודה ועל הרגעים הקטנים שמלווים את היום יום.

דווקא מתוך הפשטות הזו נחשפה שירה לשיחות היוצאות מהלב מתוך אמונה, וזה היה הבסיס לקשר המיוחד שנרקם ביניהן.

יום אחד הודיעה שירה: "אני עוזבת לתאילנד. לבד. אני צריכה אוויר".

למחרת, רגע לפני הפרידה, הושיטה לה מתנה קטנה. סידור תפילה שבתוכו גם ספר תהילים.

"זה בשבילך", אמרה.

שירה פתחה את המתנה, חייכה ואמרה: "תודה רבה".

חלפו שבועות.

בתחילה היו טיולים, חוויות ותחושת חופש. אך ככל שחלף הזמן החלה לעלות תחושת ריקנות פנימית. ברגעים של בדידות השקט נעשה כבד יותר.

לילה אחד, לבדה בארץ זרה, כאשר הבדידות והחרדה הציפו אותה ולבה נשבר, היא מצאה את עצמה עומדת מול עצמה.

מתוך עומק הלב פרצו המילים:

"שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד".

היא עצרה לרגע, ואז נזכרה בסידור שקיבלה.

בהיסוס פתחה אותו, ועיניה נפלו מיד על קריאת שמע. היא החלה לקרוא מילה אחר מילה, ולראשונה הרגישה חיבור אמיתי.

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך".

הדמעות החלו לזלוג. לא רק דמעות של בדידות, אלא גם של גילוי והתעוררות.

החדר היה חשוך, אך המילים האירו אותו. לפתע הרגישה שהיא כבר אינה לבד.

השנים חלפו.

הקשר בין השתיים נותק, וכל אחת המשיכה במסלול חייה, עד שיום אחד, בהשגחה פרטית, הן נפגשו שוב.

שירה הבחינה בה מרחוק, חיוך רחב עלה על פניה והיא מיהרה לקראתה בהתרגשות.

רוגע עמוק ניכר בה ואור שקט האיר את פניה.

"את זוכרת את הסידור?", שאלה בדמעות. "את לא מבינה מה הוא עשה לי".

היא המשיכה וסיפרה כיצד אותו סידור ליווה אותה במשך השנים.

לפני ראיונות עבודה הייתה פותחת אותו, קוראת ומתפללת. גם כאשר לא התקבלה למקומות עבודה מסוימים, היא לא נשברה. היא הודתה לבורא עולם והמשיכה הלאה באמונה.

בהמשך נישאה, הקימה בית וזכתה לבת.

לימים פתחה יחד עם בעלה עסק מצליח, והאמונה שליוותה אותה באותו לילה רחוק המשיכה להאיר את דרכה בכל צעד וצעד.