אמונה פשוטה אחת ומתנה שלא תיאמן חיכתה מתחת לדלת

לפעמים אתה שומע סיפור ואתה שואל את עצמך: האם הסיפור הזה לא מתאים לאחד מסיפורי הצדיקים בדורות הקודמים? אבל לנגד עיניך עומד בעל המעשה ומספר את הדברים כהווייתם וניכרים דברי אמת. רק אז אתה קולט שגם כיום יש סיפורים שממחישים את האמונה הטהורה ואת שכרה, באופן בלתי צפוי ובלי שאיש יוכל להסביר זאת.

הנה סיפור אישי ששמעתי מכלי ראשון.

אנו זוג שנפגשנו ברוך ה' דרך שידוך. התחתנו כבעלי תשובה עם רצונות ושאיפות להקים בית של תורה. אשתי ואני החלטנו יחד לגשת לדעת תורה אצל רב שעמו היינו מתייעצים. לאחר שהרב שוחח עם שנינו ועמד על טיבנו, סיכמנו שאלמד בכולל בשנה הראשונה. כל זה עם התחלה חדשה ללא שקל בכיס, אבל בליבנו בערה אמונה עזה בהשגחה פרטית.

לאחר החתונה שכרנו דירה קטנה וצנועה ברחוב הרצל, בפתח תקווה. לא רחוק משם למדתי בכולל מהבוקר ועד הערב. אשתי הייתה סטודנטית, שעבדה במשרה חלקית. כל חודש שילמנו את ההוצאות כולל מצרכים מינימליים למחייה, ובסוף כל חודש לא נשאר עודף כספי.

ואז הגיע זמן ההכנה של חג הפסח, והנה כמה ימים לפני החג, צריך לקנות מצות ויין וכל צרכי החג ולא היה לנו מאיפה לשלם עבור כל הקניה ההכרחית והחשובה לצורך הסעודות וקיום המצוות. ועם כל הקושי לא איבדנו את האמונה.

בשעת ערב ישבנו יחד בפינת אוכל לארוחה קלה. ידענו שיהיה בסדר. לפתע בסיום הארוחה שנינו אמרנו יחד משפט זהה, מילה במילה, באותה העת: "ה' ישלח לנו" ופשוט חייכנו משמחה גדולה ששנינו אמרנו יחד את אותן המילים באותו הזמן, מילים שמחדירות אמונה בטחון ושמחה.

לפתע זה קרה. שנינו הבחנו שמופיעה מעטפה מתחת לדלת הבית. חשבנו שאולי זו הזמנה לאירוע מאחד השכנים או איזה תשלום שיש לשלם בדחיפות.

בהתחלה חששתי לצעוד לעבר הדלת, אך לבסוף ניגשתי בהליכה איטית לכיוון הדלת, לקחתי את המעטפה, התיישבתי בפינת האוכל ופתחתי את המעטפה. תוך כדי הפתיחה אשתי חששה לחיוב תשלום שאולי לא התבצע.

ואז הלב שלי הלם. לא היה כתוב לא שם ולא כתובת שולח. הייתה זו רק מעטפה לבנה, ובתוכה היה סכום לא קטן שהספיק לקניית כל צרכי החג בשפע רב.

הייתה זאת מתנה לחג הפסח מה' יתברך.