שעת נעילה: "תנצלו את השעות האחרונות של היום הקדוש ביותר בשנה"

אם הייתם שואלים אדם מן השורה מהו היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, סביר להניח שהתשובה הייתה נשלפת מהר מאוד ובאופן חד משמעי. יום הכיפורים. זהו היום שבו אנחנו עוזבים את הכל, מתנתקים מהעולם הזה, צמים, מתעטפים בטלית ומתפללים בחרדת קודש לפני בורא עולם. זהו יום שבו אנחנו דומים למלאכים, פושטים מעלינו את צורכי הגוף ומבקשים רק את קרבת השכינה. אבל הרב יהונתן ענבה מזמין אותנו לעצור רגע ולבחון את הדברים לעומקם, דרך המשקפיים של חכמינו זיכרונם לברכה.

חז"ל מגלים לנו חידוש מרעיש שטמון כבר בשמו של היום הנורא. יום הכיפורים נקרא כך משום שהוא כ פורים. כלומר, הוא רק כמו פורים. המשמעות של הקביעה הזו היא מהפכנית. אם יום הכיפורים הוא רק הדמיון, הרי שהמקור, השורש והדרגה הגבוהה באמת נמצאת דווקא בחג הפורים. נשאלת השאלה המתבקשת, איך יכול להיות שיום שבו אוכלים, שותים ושמחים נחשב נעלה יותר מיום של צום ותשובה?

הרב ענבה מסביר כי יום הכיפורים שייך במהותו לעולם הבא. קל יחסית להיות רוחני כשאתה לא אוכל ולא שותה וכשאתה מנותק מהחומר. אבל היהדות האמיתית דורשת מאיתנו משהו מאתגר הרבה יותר. היא לא מבקשת מאיתנו לברוח מהעולם הזה, אלא להעלות אותו. בפורים אנחנו מצווים להיות בתוך הגשמיות, לאכול סעודות דשנות, לשתות יין, לחלק מתנות לאביונים ולשלוח מנות איש לרעהו. החכמה הגדולה היא למצוא את הקדוש ברוך הוא דווקא שם, בתוך השמחה ובתוך ההנאות הגופניות.

כשאנחנו קוראים את מגילת אסתר, אנחנו רואים איך ההנהגה האלוקית מסתתרת בתוך אירועים שנראים מקריים לחלוטין. זה בדיוק התפקיד שלנו בפורים ובכל ימות השנה. לזכור שבורא עולם נמצא בכל מקום, גם ברגעים של פנאי וגם בתוך העיסוקים החומריים ביותר. כשאדם אוכל ושותה מתוך כוונה לשם שמיים ומתוך רצון לשמוח במצוות הבורא, הוא מגיע למדרגה שגם המלאכים ביום הכיפורים לא יכולים להגיע אליה.

לכן, אל תפספסו את עוצמת היום הקדוש הזה. פורים הוא לא רק יום של תחפושות ורעשנים, אלא הזדמנות נדירה לקדש את החיים עצמם. המשימה שלנו היא לקחת את כל האנרגיה והשמחה הזו ולכוון אותה למקום הנכון. כשנעשה זאת, נזכה לגלות את האור האלוקי שבוקע מתוך החושך וההסתר. שיהיה לכל בית ישראל פורים שמח, מרומם ומלא בקדושה אמיתית.