
חדשות

פרשת ריגול חמורה מטלטלת את יוון ואת נאטו, לאחר שנחשף כי קולונל כריסטוס פלסאס, קצין בכיר ומפקד טייסת המתמחה בתחום הסייבר, מכר במשך תקופה ארוכה סודות צבאיים רגישים לסין. מדובר באחת מפריצות האבטחה המשמעותיות שנרשמו בשנים האחרונות בלב הברית המערבית, עם פגיעה ישירה באמינות ובכיסוי ההגנה של המערכות שנועדו להגן על מדינות נאטו.
לפלסאס הייתה גישה רחבה במיוחד למידע מסווג, בזכות תפקידו כמעריך מוסמך של נאטו. במסגרת זו הוא נהנה מהיתרי כניסה לבסיסים צבאיים ורשתות הגנה אווירית ברחבי אירופה, והצליח לאורך כשמונה עשר חודשים להעביר לידי בייג׳ינג חומר מודיעיני על טילי פטריוט ומטוסי ביון. את רוב המסמכים העביר באמצעות צילום והעלאתם באמצעות אמצעי הצפנה מתוחכמים, באופן שאיפשר לו לפעול מתחת לרדאר של מערכת הביטחון היוונית.
החשיפה החלה ביוזמת מידע מודיעיני שהגיע מסוכנות הביון האמריקנית CIA, שהתריעה על דליפת מידע מסווג לכיוון סין מתוך המערך היווני. רק בשלב זה התברר למערכת הביטחון של יוון שהקצין הבכיר הפך בפועל לסוס טרויאני עבור המודיעין הסיני, דבר שהוביל למעצרו בתוך מתקן צבאי סגור. פלסאס הודה בחקירתו במעשים ואף מסר שמות של אנשי קשר שעבד מול גורמים סיניים. כעת הוא ניצב בפני אפשרות של מאסר עולם ושלילת אזרחות.
החקירה חשפה את שיטת הפעולה של המודיעין הסיני, המתבססת על מה שמכונה שיטת הציד. לפי הממצאים, פלסאס לא גויס באמצעות איומים אלא שוכנע בהדרגה באמצעות כנסים בינלאומיים, הזמנות לנסיעות מקצועיות ומסרים שנגעו למעמדו ולתחושת הערכה מקצועית. הסינים התמקדו בידע הטכנולוגי הייחודי שלו ובנו סביבו מהלך ממושך של הנדסה חברתית עד שהפך לסוכן פעיל.
הפרשה הזו מצטרפת למקרים נוספים שבהם נחשפו ניסיונות ריגול סיניים במערב. בין היתר מוזכר המקרה של לינווי דינג, מהנדס לשעבר בגוגל, שהורשע בגניבת אלפי מסמכים חסויים על תשתיות בינה מלאכותית עבור גורמים סיניים. בשני המקרים חוזרת אותה דפוס פעולה של פנייה לאנשי מקצוע בעלי מומחיות גבוהה והפעלת מנופים אישיים וכלכליים על מנת לגייסם.
מומחי ביטחון מעריכים כי גודל הנזק האסטרטגי שנגרם לנאטו עדיין אינו ברור במלואו. לפי ההערכות, נחשפו לתוקפים תדרים, פרוטוקולי תקשורת ותוכניות מבצעיות, מה שעלול לאפשר לסין לפתח יכולות לעקוף או לשבש את מערכות ההגנה של הברית. נוסף לכך קיים חשד שפלסאס ניסה לגייס קצינים נוספים ולהקים תאים רדומים בתוך חיל האוויר היווני, דבר שמעצים את תחושת האיום.
הפרשה לא מסתיימת בזירה האירופית בלבד, ויש לה השלכות ישירות גם על ישראל. מערכות הגנה אווירית כמו פטריוט נמצאות בשימוש גם בצה״ל ושימשו בין היתר להגנה על שמי ישראל בתקיפות איראניות. חשש כבד עולה שמידע שדלף לסין עלול למצוא את דרכו גם לידי איראן וארגוני הטרור הפועלים בחסותה, ולפגוע ביתרון הטכנולוגי שמחזיקה בו ישראל בשדה הקרב.
כיוון שישראל משתפת פעולה מודיעינית וביטחונית עם חלק ממדינות נאטו, פרצת אבטחה בקנה מידה כזה עלולה לפגוע ברמת האמון ובנכונות לחלוק מידע רגיש. בתוך כך גוברים הקולות באירופה הקוראים להעצמת העצמאות הביטחונית של היבשת, ואחד הבולטים שבהם הוא שר החוץ הגרמני לשעבר יושקה פישר, שהעלה לדיון את האפשרות של פיתוח כוח גרעיני אירופי נפרד. פרשת הריגול ביוון רק מחזקת את התחושה שהמערב ניצב מול אתגר אסטרטגי חדש שבו סין פועלת בעומק המערכות כדי לערער את ביטחונו.