אלירז שדה: "אני יהודי, זו התורה וזו ישראל"

בשיחה פתוחה ומעוררת מחשבה בפודקאסט „כוכבים מדברים”, בהגשת לירון אופיר, פתח אלירז שדה צוהר לתהליך רוחני עמוק שלדבריו מתחולל דווקא בלב הדור הצעיר בישראל. שדה, שמסעו האישי אל עולם המסורת והזהות היהודית מוכר לרבים, מצייר תמונה אופטימית ולא שגרתית על מה שמכונה לא פעם בביקורת „דור הטיקטוק” - דור שלדבריו צמא למשמעות הרבה יותר מכפי שנדמה כלפי חוץ.

דור של שאלות, לא של אדישות

את דבריו פתח שדה בסיפור קטן מהחיים: האחיין שלו, ילד צעיר שמרבה לשאול שאלות גדולות. לא שאלות טכניות, אלא שאלות של מהות, של משמעות ושל זהות. בעיני אלירז, זו לא אנקדוטה פרטית אלא סימן מובהק לרוח הזמן. מתחת לשכבות המסכים, הרשתות והרעשים - פועם לב סקרן שמבקש אמת. גם אם כלפי חוץ נראה שהנוער שקוע בהבלים, בפנים בוערת בו תשוקה להבין לשם מה הוא כאן.

לדבריו, זהו דור שלא מסתפק בסיסמאות ולא מוכן לקבל תשובות שטחיות. הוא אולי מדבר בשפה אחרת, משתמש בכלים אחרים - אבל החיפוש הפנימי עמוק, כן ואמיתי.

השפע שמרוקן את הטעם

אחת התובנות המרכזיות שעלו בשיחה נוגעת לפרדוקס של השפע. שדה תיאר כיצד העולם המודרני מציף את האדם באינסוף אפשרויות, תענוגים ונוחות - אך דווקא ריבוי הטעמים גורם לאיבוד הטעם. כשיש הכול, שום דבר כבר לא מרגש באמת.

הוא דימה זאת לשולחן עמוס בכל טוב: מרוב שפע, החיך מתעייף והלב נותר ריק. בנקודה הזו, כך הוא מסביר, נוצרת „שבירה” פנימית. האדם מגלה שהחומריות, גם בשיאה, אינה ממלאת את הנשמה. ומתוך השבר הזה מתחיל החיפוש האמיתי - חיפוש אחר שורש, אחר משמעות שאינה תלויה ברכוש או בהנאה רגעית.

החזרה הביתה: זהות שאינה מתבלבלת

התחזית של אלירז שדה חד־משמעית: הדור הצעיר עוד ישוב הביתה. לא מתוך כפייה ולא מתוך לחץ, אלא מתוך צורך פנימי עמוק בזהות יציבה בעולם מבולבל. בסופו של תהליך, הוא מאמין, רבים יגיעו לאמירה הפשוטה והחזקה ביותר: אני יהודי, זו התורה שלי וזו הארץ שלי.

בעולם שבו הכול זמני, מתחלף וטרנדי - דווקא האמת היהודית, העתיקה והיציבה, מעניקה עוגן. חיבור שאינו תלוי באופנה כזו או אחרת, אלא בזהות עמוקה שעוברת מדור לדור.

כוס מים אחת שמספרת הכול

לקראת סיום השיחה, קיבלו הדברים ביטוי מעשי ומרגש. לירון אופיר הרים כוס מים פשוטה ובירך עליה „שהכל נהיה בדברו” בכוונה גדולה. הרגע הקטן הזה זיקק את כל המסר: בתוך עולם רווי מותרות, החזרה לפשטות, להכרה בטוב ולחיבור לבורא עולם - היא לב העניין.

גם אם הדרך רצופה בלבול ורעש, השורשים עמוקים וחזקים. האמת היהודית אינה נעלמת - היא ממתינה, ובבוא העת שבה ומאירה גם בלבבות הסקרנים ביותר.