
נפלאות הבריאה

לצד החרקים הקטנים, מי השלולית הם ביתם של "דו־חיים" רבים, ובראשם של הקרפדה הירוקה.
אתם מכירים את השרוכים הארוכים והשחורים האלה שמצטברים סביב הצמחייה בשולי השלולית? אלו הם שרוכי ביצים של הקרפדה הירוקה, שמהן יבקעו בקרוב מאות ראשנים קטנים.
הראשנים, למי שלא פגש, הם שחיינים נמרצים, שתפקידם העיקרי הוא לאכול ולגדול במהירות לפני שהשלולית תתייבש. הם ניזונים בעיקר מאצות ומחומר אורגני במים, אך הם עצמם מהווים מטרה לטורפים רעבים.
בין הטורפים המרתקים ביותר של אותם ראשנים, ושגם אותה אפשר למצוא בשלולית הקטנה, היא העלוקה. בניגוד לדימוי המרתיע שלה, העלוקה היא תולעת טבעתית בעלת יכולת תנועה מרשימה; היא מתכווצת ומתארכת במין תנועת גל גמישה, ומחפשת קורבן להיאחז בו.
כאשר עלוקה פוגשת בראשן, היא נצמדת אליו בעזרת כפתורי הצמדה חזקים הנמצאים בקצות גופה. חלק מהעלוקות מוצצות את דמו של הראשן ומחלישות אותו, ואחרות הן טורפות ממש המסוגלות לבלוע יצורים זעירים בשלמותם.
זהו מאבק הישרדות יום־יומי: הראשן מנסה להשלים את ההתפחות שלו - להצמיח רגליים, לאבד את הזנב ולצאת אל היבשה כקרפדה צעירה - בעוד העלוקה ושאר טורפי המים מנסים להשיג את ארוחתם הבאה.
גם כאן, במאבק הנסתר הזה, אנחנו רואים את הדיוק שבבריאה. כל יצור, מהעלוקה הגמישה ועד הראשן הזריז, מצויד בכלים הדרושים לו כדי לשרוד ולהמשיך את שרשרת החיים.
המפגש הזה בין המים ליבשה, בין הטורף לנטרף, מזכיר לנו שוב ושוב את הפלא הטמון בכל טיפה של מים בטבע שלנו. מה רבו מעשיך ה'.