קור קיצוני וחושך מוחלט: כך נראית קייב אחרי המתקפה הרוסית

בקייב הולך ומתרחב המשבר ההומניטרי בעקבות מתקפה רוסית רחבת היקף על תשתיות האנרגיה בעיר. לאחר ימים של תקיפות חוזרות על מתקני החשמל והחימום, כחצי מתושבי הבירה נותרו ללא אספקת חום, בזמן שהקור בחוץ חודר לעצמות - הטמפרטורות באזור צונחות למינוס שמונה עשרה ואף למינוס עשרים מעלות. גם אספקת המים שובשה במקומות רבים, ועומס כבד נרשם על מערכות החשמל שעדיין מתפקדות.

הורים רבים, שאינם מסוגלים לחמם את בתיהם, בחרו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר שבהם מערכת החימום עוד פועלת. למרות קריאות מצד גורמים בעירייה לשקול דחייה של תחילת הלימודים, המציאות הקשה הכריעה: החינוך הפך גם למקלט חם מפני הקור המקפיא.

ראש העיר קייב תיאר את המתקפה האחרונה כאחת ההרסניות שידעו תשתיות הבירה בעיצומם של החורפים. לדבריו, אזרחים שיכולים למצוא מקום מחוץ לעיר שבו יש חשמל וחימום, רצוי שיעשו כן כדי להגן על עצמם ועל משפחותיהם. צוותי החירום עובדים סביב השעון להפעיל תחנות חימום ניידות בבתי חולים, במחלקות יולדות ובמרכזים קהילתיים. ההנחיה היא לשמור בראש סדר העדיפויות את המקומות שבהם נשקפת סכנת חיים מיידית.

הקהילות היהודיות באוקראינה לא עומדות מנגד. רשת חב"ד המקומית הפעילה קמפיין חירום נרחב, במסגרתו חולקו דלק לגנרטורים, ציוד חימום ומזון חם לקהילות יהודיות בקייב ובערים נוספות. בתי הכנסת הפכו למוקדי סיוע וחום - תרתי משמע - לתושבים המותשים. חלק מהמשפחות אף פונו לכפר החינוך "אור אבנר" בז׳יטומיר, שם הוכנו חדרים ממוזגים וציוד חיוני.

רבני הקהילות מספרים על מאות יהודים שפוקדים מדי יום את נקודות הסיוע. "אנשים יושבים קפואים, בתי מגוריהם חשוכים וקרים", אומר אחד מרבני הבירה, "הסיוע הזה מציל חיים בפועל, זו לא מליצה". לדבריו של הרב שמחה לבנהרץ מקייב, הקהילות היהודיות מהוות קרן אור של ממש בתוך מציאות קשה. "יהודים מגיעים כדי להתחמם, לשתות קפה, להטעין פלאפון ולדעת שלא שכחו אותם".

מתוך התוהו שנוצר במזרח אירופה, ניכר שוב כוחן של הקהילות - ובעיקר של הקהילה היהודית - המצליחה לשמור על רוח של אחריות הדדית, עזרה לזולת ואמונה גם בזמנים החשוכים ביותר.