הסתרה בתוך הסתרה: 5 דברים שלא ידעתם על הסתלקות השכינה

אחד המושגים העמוקים והמרגשים ביותר בתורת ישראל הוא מושג השכינה, גילוי נוכחותו של הקב"ה בעולם. לא רעיון מופשט בלבד, אלא מציאות חיה: קרבת אלוקים, השראת קדושה, חיבור בין שמים לארץ.
חז"ל מלמדים אותנו שהשכינה לא תמיד הייתה רחוקה. להפך, בתחילת הבריאה היא הייתה כאן, איתנו. אלא שמעשי האדם הרחיקו אותה, ומעשי הצדיקים החזירו אותה בחזרה.

הנה חמש נקודות יסוד שחייבים לדעת כדי להבין את סוד הסתלקות השכינה, ואת התקווה הגדולה הטמונה בתיקונה.

1. עיקר השכינה, בתחתונים

חז"ל קובעים קביעה מפתיעה: "עיקר שכינה בתחתונים הייתה". רצונו של הקב"ה לא היה להישאר בעולמות העליונים בלבד, אלא לשכון דווקא בעולם הזה, בתוך חיי האדם, בתוך המציאות הגשמית.

על הפסוק "וישמעו את קול ה' אלוקים מתהלך בגן" דורשים חכמים: "מתהלך, מקפץ ועולה".
כלומר, לאחר חטאו של אדם הראשון, השכינה כבר לא הייתה נוכחת כפי שהייתה קודם. החטא גרם להסתלקותה, תחילה לרקיע הראשון. זה היה הרגע שבו נוצר הריחוק הראשון בין האדם לבין נוכחות אלוקית גלויה.

2. שבעה חטאים, שבעה רקיעים

המדרש מתאר תהליך כואב והדרגתי: לא חטא אחד בלבד, אלא שרשרת של חטאים חמורים, שכל אחד מהם הרחיק את השכינה עוד ועוד.

שבעה חטאים מרכזיים גרמו לשכינה להסתלק שבעה רקיעים:

• חטא אדם הראשון
• חטאו של קין
• דור אנוש, שהחל לעבוד עבודה זרה
• דור המבול, שהשחית את דרכו
• דור הפלגה, שמרד באחדות האלוקית
• אנשי סדום ועמורה
• המצרים בתקופת אברהם אבינו

כל דור שלא תיקן, הרחיק. כל חטא לא רק פגע באדם עצמו, אלא השפיע על כל המציאות הרוחנית של העולם.

3. ריחוק כמעט מוחלט

לאחר שבעת החטאים, השכינה כבר לא הייתה קרובה לעולם כלל. היא התרחקה רקיע אחר רקיע, עד שהייתה כמעט מנותקת מהמציאות הארצית.

זהו מצב של חושך רוחני: עולם שבו האדם חי, פועל, בונה, אך נוכחות ה' נסתרת. מצב שבו יש קיום, אך חסרה השראה. חז"ל מלמדים אותנו כאן אמת חדה: מעשי בני האדם קובעים אם העולם יהיה מקום של שכינה, או חלילה מקום ריק מקדושה גלויה.

4. שבעה צדיקים, מסע התיקון

אבל כאן מגיעה הבשורה הגדולה. באותו אופן שבו חטאים הרחיקו את השכינה, צדיקים החלו להחזיר אותה.

שבעה צדיקים עמדו והחלו תהליך הפוך:

• אברהם אבינו הוריד את השכינה מהרקיע השביעי לשישי
• יצחק אבינו, מהשישי לחמישי
• יעקב אבינו, מהחמישי לרביעי
• לוי, מהרביעי לשלישי
• קהת, מהשלישי לשני
• עמרם, מהשני לראשון

כל צדיק בתורו חי חיים של אמונה, מסירות וקדושה, והוריד עוד מדרגה של שכינה אל העולם.

5. משה רבנו, החזרת השכינה לעולם

ואז בא משה רבנו. הצדיק השביעי.
עליו אומר המדרש: "עמד משה והורידה מלמעלה למטה".

בהקמת המשכן, השכינה חזרה לשכון בעולם התחתון. לא עוד ריחוק, אלא קרבה. לא עוד רקיע, אלא משכן.
וכך נאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", לא בתוכו, אלא בתוכם, בתוך בני ישראל.

זהו המסר לדורות: גם לאחר הסתלקות, גם אחרי ריחוק, תמיד אפשר להחזיר. כל מצווה, כל תיקון, כל מעשה של קדושה מקרב את השכינה עוד צעד אחד אל חיינו.