רבים לא יודעים: הסגולה לפרנסה וישועה שאפשר לעשות 3 פעמים ביום

תפילה בציבור היא לא רק חובה הלכתית אלא גם יסוד רוחני בעל השפעה ממשית על חייו של האדם. חז"ל הדגישו שוב ושוב כי תפילה הנאמרת יחד עם הציבור פועלת גדולות ונשגבות, הן בענייני פרנסה והן בהגנה מפני צרות, מחלות וגזירות קשות.

אחד הסיפורים הממחישים זאת מובא על רבי נתן יהושע ממלאווא, יהודי עשיר שעסק במסחר והיה טרוד בענייניו עד כדי כך שנהג להתפלל לבדו כדי לחסוך בזמן. במשך תקופה ארוכה נדמה היה שדרכו מצליחה, אך לפתע התהפך עליו הגלגל והוא איבד את כל רכושו. בצרתו פנה אל רבו, האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר זצ"ל, וביקש עצה. הרבי השיב לו בפשטות כי בידו סגולה ברורה לפרנסה, והיא הקפדה על תפילה במנין.

הרבי הסביר את הדברים בדרך עמוקה. בתפילת העמידה נאמרות תשע עשרה ברכות, וכך גם בחזרת הש"ץ. חז"ל לימדו כי מי שעונה אמן גדול מן המברך, ואם כן הרי שיש כאן שלוש פעמים תשע עשרה, כמנין המילה זן, רמז לפרנסה שמימית. רבי נתן יהושע קיבל על עצמו את הדברים בלב שלם, והתחייב להתפלל בציבור, להקשיב לחזרת התפילה ולענות אמן על כל ברכה.

זמן קצר לאחר שחזר לעירו אירע מפנה מפתיע. סוחר נכרי, שנהג לעשות עמו עסקים בעבר, פגש אותו והציע לו לרכוש בריכת דגים. רבי נתן יהושע השיב כי אין בידו כסף, אך הנכרי הסכים שיקבל את הסחורה וישלם רק לאחר המכירה. מאותו מעשה החל מסחרו לפרוח מחדש, והוא זכה לשפע גדול. מאז ועד יומו האחרון הקפיד להתפלל במנין כראוי.

בדברים דומים הרחיב גם האדמו"ר מסאטמר בספרו ברך משה, בביאור על דברי חז"ל במעלת תפילת הרבים, שעליה נאמר 'הן א-ל כביר לא ימאס תפילת רבים'. תפילה הנאמרת מתוך התקהלות של רבים פועלת לבטל פורענויות, להוריד שפע של רחמים ולהשפיע טוב וחסד על עם ישראל.

גם בעל המאור ושמש עמד על כך בפירושו לפסוק ועבדתם את ה' אלקיכם ובירך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. העבודה שבלב שהיא תפילה מקבלת את כוחה המלא כאשר היא נעשית בציבור. אז זוכה האדם לברכה בפרנסתו, לרפואה מן החולי ולשמירה מתמדת.

על פי דברים אלו מתבאר גם הפסוק 'ויסעו מחרדה ויחנו במקהלות'. הדרך להינצל מפחדים, מגזירות ומצרות היא ההתכנסות וההתקהלות לתפילה משותפת. תפילה הנאמרת במקהלות, מתוך אחדות, מחזיקה סגולה מיוחדת להסיר חרדה, למנוע נגע ומחלה ולהשפיע טוב וברכה על בני ישראל בכל עת.

כך מלמדים אותנו הצדיקים כי תפילה בציבור איננה רק מסגרת הלכתית, אלא מקור חיים של ממש, המחבר בין שמים וארץ ומביא ישועה בגוף ובנפש.